FANDOM


דתות האסלאם: עריכה

סונים (סונה): הזרם הראשי של האסלאם, המסורת המקובלת. סונה = מנהגו של הנביא.

דוחים את הרעיון שהאימאם אינו יכול לטעות ומסוגל להמשיך את התגלות רצון האל. לפי תפיסתם רצון האל התגלה בצורה סופית בקוראן ובסונה של הנביא.

סובלני יותר ויש מקום לארבע אסכולות משפטיות.


שיעים (שיעה) : הפרוש המילולי הוא "ללכת אחרי". בתחילת האסלאם מתייחס המונח למי שטוענים כי עלי אבן אבו טאלב (דודן הנביא , בעלה של פאטימה) הוא היורש הלגיטימי של הנביא. שלושת הח'ליפים הראשונים הוקעו. האימאם יש לו חסינות מפני טעות- עיצמה, ויש לו ידע מיוחד רק לו- עילם, יכולת ה שפעאה היא ההשתדלות, להתפלל עבור מישהו.

בהמשך מונח זה מתייחס למוסלמים שהאמינו שהמנהיגות מוקנית בצו אלוהי למשפחת הנביא (צאצאי עלי – אהל אל בית ). הטוענים לירושה הם האמאמים. האמאם מלבד הצורך בהיותו צאצא של עלי ופאטימה עליו להתמנות ע"י קודמו ולהיות נקי מכל חטא כמו כן מלווה אותו ניצוץ אלוהי שיש לאיש סגולה בכל דור. צריך: 1. כריזמה 2. ניצוץ 3. נוץ: טקסט למחליף 4. וציה: ירושה.

שלוש דרגות של נבואה: 1. שליח- מחמד, רואה ומשוחח עם האל. 2. נביא- רואה ושומע לא משתתף אקטיבי. 3. מחדת': רק שומע- האימאמים.(רק בשיעה).

באסלאם המודרני מתייחס המונח לקבוצת האית'נא עשריה (תרי עשרים), נקראים גם אמאמיה. טוענים כי ההדרכה של האל התקיימה עד האמאם ה -12 "מחמד אלמנתטר" שהפך לבלתי נראה בהיותו ילד ויופיע מחדש בתור אל - מהדי ע"מ למלא את העולם בצדק. ע'יבה: כ"העלמות הקטנה" (874) שהפכה ל"העלמות הגדולה" (941) משהפסיק הנעלם לתקשר עם המאמינים באמצעות נציג (ספיר).

אצל השיעים יש עמוד נוסף: וילאיה – הדבקות בעלי ובצאצאיו, הנאמנות לאימאם.

מכיוון שהאמאם נעלם המוסדות הדתיים והפוליטים יכולים לטעות כי אינם מונחים שוב ע"י האל , לכן ישנם מוג'תאהון שהם מלומדים שמוכשרים בשל חוכמתם והשכלתם לפרש את מורשת האמונה עפ"י הקוראן החדית' והמסורת של האמאמים. עקל- שכל והגיון, להבין את האל. תאוויל- פרשנות אלגורית של הקוראן. לוטף: החסד כתכונה אלוהית הכרחית. בראאה- התנתקות קבוצת מיעוט כדי להגן על עצמה, עאמה זה כל העם, ח'אדה זו קבוצת מיעוט אליטיסטית שמנהיגה את השאר.

חג חשוב של השיעים חג העאשורא (היום העשירי במחרם) שהוא לזכרו של קרב בכרבלא שבקרבת הפרת שבמהלכו (אוקטובר שנת 680) נהרג האימאם חסין בידי האומיים. יום זה מציין את היום שבו סטה מהלכו של העולם מזה של רצון האל. מות אלחסין נתפס כהקרבה של קדוש. חג נוסף הוא "ג'דיר ח'ום" בחודש ד'ו אלחג'ה לזכר היום שבו הכריז מחמד על עלי כיורשו. המקומות הקדושים הם בעיראק: כרבלא (קבר אלחסין), נג'ף (קבר עלי), כאט'ימין (קבר האימאמים מוסא אלכאט'ם ה-7 ומחמד אלחסן ה-11 ). ערים קדושות הן משהד בפרס (קבר האימאם עלי אלרדא) וקום ליד טהראן (מרכז פעולה חשוב לשיעה) לשם הם מקיימים גם חג'.

השיעה זו הדת הרשמית בפרס עד היום ובעיראק השיעים הם כ- 50%.


אסמאעילים: קמו מתוך התפלגות ביחס לזהות האימאם השביעי – אסמעיל – בנו של ג'עפר אל צדיק. אסמעאיל מת לפני אביו ולכן האסמעאילים העבירו את זכויותיו לבנו מחמד שנחשב האימאם השביעי והאחרון. עד אליו היו מחזורים של מורים רוחניים ובאימאם זה נפסק היד האלוהית. המוסתעילים (שיצאו מהפטימים) מאמינים באמאם נסתר ומנהיגם הדתי הוא ה – "דאי". בימינו מרכזם הוא בהודו. היום ידועים בשם "בני בוהרה" או "טייבים".

האיסמעאילים רחוקים מאוד מהאסלאם האורתודוכסי, הם מאמינים ב-7 דרגות האצלה מן המקור האלוהי ועד עולם בני האדם. גם ההסטוריה מחולקת ל-7 תקופות שכל אחת מתחילה בנביא עד מחמד בן אסמעאיל. כל נביא נקרא נאטיק. הדת סודית.

התחילו כתנועה מחתרתית, אופוזיציה קשה לעבאסים, הידיעות ידועות מאחרים ולכן לא בטוח נכון. העקרונות: 1. תעלימיה- חיקוי, ציות למנהיג. 2. 7- מספר קדוש. 3. איבאחה- התרת הכל (כנראה השמצה).

דרוזים : דמותם נרקמה סביב הח'ליף הפאטימי "אל חאכם באמר אללה" (תחילת המאה ה 11 : 996-1020) שחסידיו חשבו שהוא התגלות רוח האל ונעלם.התורה מבוססת על זה שהאמאמים הם התגלמויות השכלים שהשתלשלו מהאל האחד. דת זו חרגה ממסגרת האסלאם היא דת חשאית (תקיה) בגלל רדיפות שעברו והתפתחה מהאסמעאילים. מאמינים ב- 5 דרגות האצלה כמו אצל האסמעאילים, מאמינים שליד כל נביא היו אנשים שלימדו את תורתו ואלה הם הדרוזים, כך שתמיד היו דרוזים בעולם. הדת שמה דגש על יסודות מוסריים חברתיים ולא על פולחן וטקסים. בנין התפילה נקרא "חולה". הדת נחלקת לג'והאל- בורים שלא מתמצאים בדת ולא יכולים לקרוא בכתבי הקודש ולא חייבים לקיים מצוות, ולעקאל- נבונים שכן (הדרך לעוקאל פתוחה לכל). חגים : העליה לרגל לקבר שועייב (אברהם האגדתי) שנקראת = "זיארה" = עליה. חג הקורבן – "איד אל אדחא" . מאמינים בגלגול נשמות.


זיידים: כת זו מכירה באימאם חי. מכירים בזייד בן עלי (הנכד של אלחסין) שנהרג בלחמו נגד ח'ליף בית אומיה (740) בתור האימאם החמישי (במקום מחמד אל בקר). האמאם שלהם חייב להיות חבר באהל אל בית (צאצאי עלי), מלומד וכשיר לקרב. שולטים בתימן. מתונים יותר משאר השיעים, קרובים יותר לסונים.


עלאווים (נוציריים) : פרשו מהאסמעילים והפכו לעדה נפרדת. אמונתם סודית. מאמינים בשילוב קדוש – עלי , הנביא מחמד, סלמאן אל פארסי (הפרסי – אחד מחברי מחמד שיעץ לו לבנות שוחת הגנה מסביב לאלמדינה). מזדהים עם שילוש של השמש (עלי), הירח (מחמד) והכוכבים (סולמאן). עדת המיעוט הגדולה ביותר בסוריה בימינו. מקור הדת במחמד אבן נוציר אשר לימד כי האל אינו ניתן לביטוי אך משתלשל במדרג של ישויות שעלי הוא הגבוהה מכולם. שמם בא מעלי. מקיימים את התקיה והתאויל. מאמינים בגלגול נשמות.

הקודאס- טקס תפילה, אין מסגד, גם אצלם ישנה חלוקה למיוחסים ופשוטי העם. חגים נוצריים וגם חגים מוסלמים, ימי זיכרון וגדיר ח'ם. יש גם יסודות אליליים.


יזידים: בצפון עיראק . דת זאת כוללת יסודות מהנצרות והאסלאם. מאמינים בגלגול נשמות.


מנדאים (צאיבה) : דרום עיראק. מאמינים שנפש האדם עולה באמצעות הארה פנימית לאיחוד עם הישות העליונה. הטבילה (הטהרה) הוא אלמנט חשוב. פולחנים דתיים קדומים.


איבאדיה: כת איסלאמית חריגה שהתפתחה מהח'ווראיג' במאה ה – 7. התקוממו נגד הסדרי השלטון וירושתן גם בצורה הסונית וגם בצורה השיעית. רובם בצפון אפריקה ומזרחה, ובחצי האי ערב. נקראים על שם מנהיגם עבדאללה בן אבאד. הם לא חושבים שכל המוסלמים הם כופרים ודוחים את הרצח הטוטלי ה"אסתעראד". בהלכה נוטים אל האסכולה המלאכית.


ח'וואריג': הכת הדתית האופוזיציונית הראשונה באסלאם. נוצרה מקבוצת אנשים שתבעו מעלי להתפשר בבוררות בקרב צפין. אחר כך חזרו בהם וטענו שעלי נכנע לבוררות של בשר ודם ולא לבוררות של האל: "לא חוכם אלא ללה" (אין משפט אלא לאללה). האמינו כי החליפות היא לא רק לבני קוריש ולמקורבי הנביא אלא לכל מי שמתאים (אפילו עבד כושי יכול להיות חליף). טענו שיכולים להיות מספר חליפים ביחד לפי צרכי העדה ואם חליף לא מתאים צריך להעיף אותו בכוח. הם החמירו במצוות שחובה לבצע ובמי שהגדירו ככופר ולכן רואים בכל מסלם שאינו ח'אראג'י כופר. אצלם הג'יהד הוא אחד מהארכאן אלאסלאם. מפרשים את הקוראן כלשונו ולכן יותר מחמירים, נודעו במעשי הטבח והרצח שלהם. היו להם פיצולים רבים והקבוצה המתונה ביותר נשארה עד היום – האיבדיה. (מהמילה חרג' – יצא).

הם נלחמו רבות נגד האומיים והצטרפו אליהם מאוכזבים רבים מהמוואלים (מוסלמים שאינם ערבים).


אל- חשישיון: התפלגו מהאסמעאילים, מאה 11, כשאלה בפרס תמכו בניזאר להיות חליף אחרי אביו אלמסתנצר אך הוא נרצח ע"י אחיו מסתעלי. הנזארים, החחששיון השתלטו בשנת 1090 על מבצר הררי אלמות שמדרום לים הכספי. הפעילו טרור ורצח על כל העולם המוסלמי. שמם מהמילה חשיש ומהם הגיע המונח assassin כשפעלו נגד הצלבנים. המתאבדים המסוממים נקראו פדאיון (הפודים עצמם בשליחות אללה). באו אל קיצם בפרס 1256 ע"י המונגולים ובסוריה עבדו אצל הסולטאן הממלוכי ביברס בשנת 1272 בתור רוצחים שכירים. היום הם כ- 250,000 ומנהיגם הוא האג'א-ח'אן העשיר.


צופיות – תצוף: התנועה המיסטית באיסלאם, מאה 9, השם בא מגלימת צמר אותו הם לובשים, דגלו בחיי פשטות וצנע, ספרות רבה על תיאוריות שיקרבו את האדם לאל. רעיונות מרכזיים: 1. תוכל: בטחון מוחלט באל, כניעה מוחלטת. 2.מחבה: ידיעת האל ואהבתו 3. מערפה: ידיעת האל כאמת בלבבם. 4. קוראי שחטאת: התעלות רוח ואכסטזה.

מנזר ברבאט.


קארמטים: כנופיות אסמעאיליות, ראשית מאה עשירית, אחד ממנהיגם- חאמדן קרמט, שדוו בים 901-906 בסוריה וא"י, באזור אלחסא הקימו מדינה של 200 שנה, השליט שווה לכולם, דאגה לעניים ושוויון, 930 כבשו את מכה וגנבו את האבן השחורה, זלזלו במצוות.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית