FANDOM


עמ' 140-115

מאבק המזרע בישימוןעריכה

• הנוודים חיים בתנאי מדבר קשים ופוגשים בספר המדבר את יושבי הקבע החיים חיי נוחות ועושר בעיר ושואפים לדחוק את הנוודים חזרה למדבר. כאשר נופלת לידי הנוודים ההזדמנות – הם תוקפים את הערים, בוזזים את יושביהן ומתיישבים במקומם. • אבן-ח'לדון הציע תיאורית-מסגרת לעניין זה: הנוודים ויושבי-הקבע הם "קיבוצים טבעיים" בעולם שדרך חייהם מוכתבת ע"י צרכיהם הכלכליים. הנוודים שואפים לעבור מחיי הנוודות אל חיי העיר הנוחים –פראותם מובילה אותם לתקוף ולבזוז את הערים ועניין זה קורה במעגל אינסופי ומחזורי. כך נקבע גבול המדבר – גבול מחייתם של הנוודים. • גבול המדבר הינו גבול משתנה התלוי בחוזק-אחיזתם של שלטונות העיר. ובכוחם של הנוודים. • א"י הינה דוגמה היסטורית למאבק בין המזרע לישימון: ריכוזי האוכלוסין במרכז הארץ היו תמיד קרובים ביותר למדבריות הגדולים ובשנות בצורת,פלש המדבר לאזורי היישוב. א"י הינה כולה "ספר מדבר" לאורך ההיסטוריה. • מתוך מסמכים עות'מאניים עולה כי גם בימי השלטון העות'מאני, היו הבדווים סכנה ליישובים בא"י. במסמכים מצוינות מרידות של נוודים והתנגשויות שלהם עם העות'מאנים. העות'מאנים ראו בבדווים מטרד ואויב והענישה כלפיהם הייתה קשה ואכזרית. • ע"פ אוריאל הד, משה שרון ועאדל מנאע: העות'מאנים, כמו הממלוכּים לפניהם, ניסו להגן על המזרע מפני הבדווים ועל שיירות המסחר והחג' מפני הפשיטות של הבדווים, אך נכשלו בכך. כמעט ולא היו מנהיגים נוודים ששיתפו פעולה עם העות'מאנים ואם כבר היה כך – שיתוף-פעולה כזה היה לתקופה מוגבלת ובעל השפעה מצומצמת. • מן המחקרים הנ"ל עולה קונספציה אחידה ומקובלת מאוד שהייתה רווחת במחקר הישן –הנוודים הינם אויב ומטרד עבור העות'מאנים והאחרונים רואים לעצמם חובה חשובה לסלק את הסכנות של הנוודים מפני יישובי הקבע שתחת שלטונם. • בתיאור החד-משמעי הזה של יחסי הבדווים ויושבי-הקבע באזור ישנם בקיעים מסוימים – ישנן עדויות לקשרי-מסחר שאינם קשורים לשליטים העות'מאניים ולהתייחסויות עות'מאניות חיוביות כלפי הבדווים. ישנן גם עדויות לקשרים ולהסכמים שנרקמו בין בדווים לבין יושבי-ערים ולהסכמי-הגנה שנחתמו עם בדווים בתקופות מסוימות. עאדל מנאע מצביע על כך שבמסמכים עות'מאניים היחס שמתגלה בכתובים כלפי הבדווים הינו שלילי, גם כאשר הם משתפים-פעולה עם השלטון. • המקורות בהם השתמשו החוקרים בעבר עלולים להטעות אותם: פרמאנים סולטאניים עות'מאניים שהביעו את ראיית המרכז העות'מאני את הפריפריות המרוחקות ממנו - מצטיינים בריחוק ובפטרונות והם פשטניים וכוללניים מדי, מה גם שלרוב הם שליליים, אין בהם דקות-הבחנה וירידה לפרטים. העות'מאנים ראו בבדווים מכשלה והפרעה לשליטתם באזור ולא התייחסו לאספקטים אחרים של הקשרים עמם; ספרות נוסעים ומטיילים לגבי האזור איננה בהכרח מהימנה ואותנטית. המטיילים, שהיו בני תרבות זרה ודוברי לשון זרה, לא תמיד הצטיינו בהבנת החברות המקומיות. כרוניקות ערביות לא התייחסו ליחסים היומיומיים בין הבדווים לבין יושבי הקבע והבדווים מוזכרים בהן בד"כ רק בהקשרים שליליים, בתיאורי מריבות וסכסוכים. גם השימוש בסִגִ'ל של בתי הדין השרעיים (שעליו מתבסס זאבי במחקרו) נעשה במחקר הישן באופן חלקי בלבד, וכאשר נתגלו בו דברים הסותרים את הקונספציה, הם נתפסו כסטיות חריגות ולא רגילות. • התזה המרכזית: בעיון מחודש במקורות הללו, מציע דרור זאבי להבין את החברות הבדוויות כחלק אינטגרלי מן החברה המקומית-המיושבת ומן המרקם הפוליטי-חברתי-כלכלי שלה, ולא כיחידה נפרדת.

הבדווים והגנת המחוזעריכה

• הבדווים שירתו באופן רגיל בכל הצבאות בא"י של המאה ה-17. השבטים גויסו מראש לצבא, בתוקף הסכמים או בתוקף הבנות אד-הוק להגנת אזור מסוים, או נתיב-תחבורה מסוים. הבדווים נזכרים כמגני-הדרכים המוצלחים ביותר, גם לפי העות'מאנים עצמם. מכורח זאת, הם זכו לעתים בהטבות שונות או בסובסידיות ע"מ שימשיכו לאבטח את הנתיבים העוברים באזורם. העות'מאנים הכירו בשיח'ים הבדווים, העניקו להם תארים עות'מאניים רשמיים ומשכורת ממשלתית. העות'מאנים שלחו לשיח'ים מדי שנה את כספי הצֻרַה (صرة) שהיו מענקים "רשמיים" אשר נועדו להבטיח את נאמנות השבטים ולמנוע התקפות נוודים על שיירות החג'. בנוסף שימשו הבדווים גם כחיילים שכירים לביצוע המשימות הרגילות של הצבאות במחוז י-ם. • היריבויות בין השבטים הבדווים השונים היו דבר שהעות'מאנים הביאו בחשבון – בעיקר בין השבטים העוינים לשלטון ובין השבטים שהיו נאמנים לשלטון ולקחו בו חלק. • הבדווים כחיילים שכירים היו נדבך חשוב בכל מערכה לאורך המאה ה-17, היוו תחליף לכוחות הרגילים ממרכז האימפריה ובהמשך אף זכו להכרה רשמית בזאת.

עירוניים, כפריים ונוודים במערכת הכלכליתעריכה

• כלכלת האזור התבססה על חקלאות ובעיקר על Cash Crops, שבזכותם הלך ונפתח האזור לעולם. ערי הנמל גדלו ונהיו עמוסות יותר וכן קמו בהן קהילות של סוחרים זרים. עיקר הגידולים היו לצריכה בסיסית והייבוא היה של מותרות ושל מוצרים מיוחדים. • מעורבות הבדווים במערכת הכלכלית הייתה בצריכה – הם התבססו על יישובי הקבע לקיומם – קניית מזון והזדקקות לבעלי-מלאכה עירוניים. במאות ה-16 וה-17 הטילו העות'מאנים על הבדווים חרמות כלכליות שונות (דרך איסורי-מכירה שהוטלו על סוחרים שסחרו עמם וע"י ענישה מתאימה) ובכך שאילצו אותם שלא להתנגד לשלטון. • הייתה קיימת הבחנה עות'מאנית בין בדווים "צייתנים" ובין בדווים "מרדנים" – הבחנה חשובה בהבנת המערך החברתי-אקולוגי בין הנוודים ליושבי-הקבע. • התמחות הבדווים במרעה בהמות בספר-המדבר הביאה ליצירת קשרים בינם לבין יושבי הערים שקירבו בינם. אנשי הערים הפקידו את הגידול של בהמותיהם בידי הבדווים ובכך באו עמם בקשרים רצופים ויציבים. הבדווים היו מגדלי גמלים מצטיינים – כלי תחבורה יקר שהיה הכרחי לשלטונות העות'מאניים בשימושו כתחבורה לשיירות החג'. הבדווים השכירו ומכרו גמלים גם באופן פרטי לעולים לרגל במחירים גבוהים והתפרנסו מכך. • עיקר חשיבות הבדווים במערכת הכלכלית היה אספקת האפר האלקאלי לתעשיית הסבון החשובה. בתחילה היו הסוחרים מגיעים אל הבדווים, אך בהמשך היו הבדווים מגיעים בשיירות לערים עם סחורת האפר. ניתוק הבדווים מן המערכת הכלכלית העירונית היה מסב נזק רב לתעשיית הסבון, שנשלטה ע"י נכבדי העיר, וכן לבדווים עצמם. • הרישומים בסִגִ'ל העות'מאני מעידים על הקשרים המסחריים עם סוחרי האפר הבדווים. הקשרים היו עם שבטים "צייתניים" בלבד והיו בהיקף גדול. העות'מאנים התירו לשירות הבדוויות להיכנס לערים ולבדווים הייתה חשיבות מרכזית בחיי הכלכלה בעיר.

מערכת כלכלית משולבתעריכה

• גבולות מדיניים אינם ניכרים תמיד בשטח, גם כאשר היו קיימים טכנית. לעתים, הגבול הוא אזור-ספר בין 2 אזורי תרבות ויישוב, שבו ישנה תרבות שונה מזו של כל המחוזות שסביבו. • ע"פ ברוֹדֶל, הנוודים הינם תרבות שונה המנוגדת לתרבות יושבי-הקבע ובין שתי התרבויות ישנה התנגשות כלכלית, תרבותית וחברתית הכרחית. האם גם בא"י שבה הבדלי הקרקע והאקלים אינם כה גדולים ובדרומה, המדבר נושק לים, יש לערוך הבחנה כה חותכת גם כן? • ע"פ איקלמן, אין הבחנה בין תרבות הנוודים לבין התרבות הנושבת והן למעשה תרבות אחת התורמת לקיומם של הנוודים. גם הנוודים וגם יושבי-הקבע נזקקו האחד לשני וצורך הדדי זה מבאר את מרקם החיים באזור. במאה ה-17, ואולי גם בעתות אחרות, הגבול אינו מוחלט הין המזרע לבין הישימון, אלא גבול שונה, והיו בתווך יחסים חברתיים מורכבים. • זאבי מציג תיאוריות שונות וקריטריונים שונים לבחינת חברות שונות. הוא מעלה שאלה האם הכלים הללו מספקים והאם הם משקפים נכונה את קווי ההפרד בין המזרע לישימון (אם אכן קיימים כאלה!!!). זאבי מנסה להציג קווי הפרד שונים מאשר הקווים המקובלים של "מזרע" ו"ישימון" המפרידים בין בדווים ליושבי הערים. לטענתו, קווי ההפרד הינם אחרים, נזילים וגמישים הרבה יותר. החברה במחוז ירושלים הייתה פסיפס חברתי משולב ולא ניתן למצוא בה דיכוטומיות כה חריפות. • מחוז ירושלים, על הנוודים ויושבי הקבע שבו, היווה יחידה חברתית אחת מבחינה פוליטית, חברתית וכלכלית, ובעל מטרות משותפות. ניתן לראות במחוז ירושלים במאה ה-17 מעין "חברה סגורה" שלמעט העלאת מסים לאימפריה, הכסף זרם ונע בתוכה והיא הזינה את עצמה בצורה כמעט הרמונית. • האם באמת היה שילוב שכזה והאם הייתה באמת נכונות לשילוב כזה בין כלל המרכיבים בחברה? שירותם של הבדווים בצבא יכולה להעיד על מיקומם בחברה. השירות בצבא ואחזקת שטחי הקרקע הגדולים קירבה שיח'ים בדווים אל הצמרת השלטונית והם אימצו לעצמם גינונים של אליטה כזו וראו בעצמם אליטה. תחומים נוספים שהיו בהם קשרים היו שירותי הדת והמשפט שבהם השתמשו הבדווים בשירותי העיר. שלטונות העיר ראו בד"כ בבדווים נתינים לכל דבר (מבחינה משפטית) ולא מיהרו לתלות אשמות קולקטיביות בשבטים. • מצד שני, היו גם שיתופי-פעולה בין בדווים ליושבי-ערים בפעולות נגד הממשל. היו אלה שיתופי-אינטרסים שקשה לאפיינם ע"פ מודל מסוים, אך ניתן לקבוע כי מרבית הכפרים שהיו בקשרים עם בדווים היו כפרים שישבו על ספר-המדבר ועסקו ברעיית-בהמות. • מערכת השילוב הזו בין יושבי-קבע ובדווים לא בהכרח מאפיינת רק את המאות ה-16 וה-17, וייתכן כי התקיימה גם בתקופות אחרות, קדומות ומאוחרות יותר. • השלטון הביזורי שהעניק עוצמת-שלטון למנהיגים המקומיים אפשר את השילוב בין יושבי-הקבע והבדווים. תהליך זה נעצר בימי הווזירים מבית Köprülü שחיסלו הנהגות מקומיות ומינו תחתן שליטים מן המרכז ורק עלייה מחודשת של שליטים מקומיים במאה ה-18, חידשה את השילוב הזה.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית