FANDOM


השנה
מאורעות מרכזיים
הערות ותוספות




מ

ח

מ

ד

570
הולדת מחמד (שנת הפיל)
 

610

תחילת ההתגלויות
 

622

ההיג'רה – ההגירה ממכּה למדינה
 

624

מלחמת בדֶר הגדולה – נגד שיירה מכּאית (קוריישית) מסוריה. ניצחון גדול וחשוב למוסלמים!
 

625

קרב אֻחוּד – הפסד המוסלמים לקוריישים (בדיוק שנה אחרי בדר)
 

628

חתימת הסכם חודייביה בין מחמד למכּאים. 

כיבוש המושבות היהודיות ח'יבּר, ואדי אלקרא ות'ימא בידי מחמד.


630

כיבוש מכּה בידי המוסלמים (ללא התנגדות של הקוריישים).
 

632

מות הנביא ועליית אבו-בכּר.
 




ח' וּ

לַ

פ

א

א


א

ל

-

ר

א

שִ

י

ד

וּ

ן

632
עליית אבו-בכּר ותחילת תקופת "אל-ח'וּלַפאא אל-ראשִידוּן".
סיבות לחולשת האימפריות:

· התשה הדדית במלחמות.

· אוכלוסיות שהתנגדו לשלטון האימפ'.

· אוכלוסייה ערבית באימפ' שסייעה לערבים

סיבות להצלחת הערבים:

· נחישות דתית

· שלל שנאסף ודרבן את הלוחמים

· צבא קטן וזריז

634

מות אבו-בכּר ועליית מקורבו עֻמַר לשלטון. פעילותו של עמר:

השארת המנהל על כנו (שפות, מטבעות, פקידות). חלוקה לאג'נאד. תחימת הסכמים עם אהל אל-דִ'מַה. הטלת מסים שונים (מוסלמים מול לא-מוסלמים). מיסוד הצבא – דיואן ואמצאר.

קרבות בימי עמר:

- אג'נאדין ← פלסטין-634

- ירמוךּ ← סוריה– 636

- קאדסיה ← עיראק– 637

- נפילת ירושלים – 638

- נהוונאד ← פּרס – 642

- נפילת מצרים – 642

- ח'וראסאן/מֶרְוְ - 650


644

רצח עמר (בזמן תפילה במסגד) ועליית עות'מאן בן-עפאן.
 

656

רצח עות'מאן ועליית עלי בן אבו-טאלִבּ.

קרב הגמל, נגד נאמני עאישה, אלמנת הנביא.


657

קרב צִפִין נגד מועאוויה (מדמשק) ← בוררות ופרישת הח'וואריג'.
 

658

קרב נהרוואן – יציאת עלי נגד הח'וואריג'.
 

661

רצח עלי בידי ח'אריג' שנקם את מות אחיו בנהרוואן.
 




ב

י

ת


א

ו

מ

י

י

ה




ב

י

ת


א ו

מ

י

י

ה

661
עליית מועאוויה ותחילת שלטון בית אומייה (הענף הסופיאני).
מהישגי האומיים:

· העלאת השפה הערבית והערביות

· המשך ההתפשטות הטריטוריאלית

· הקמת מנהל ומיסודו

· הקמת כיפת הסלע ואל-אקצה בירושלים

680

מות מועאוויה ופריצת מלחמת האזרחים השנייה. 

הריגת חוסיין בן-עלי בטבח כּרבּלא (10 למחרם 61). פרוץ המרד של עבדאללה בן אל-זוביר בערים הקדושות. תסיסת שבטים בח"א ערב – בנוּ-קיס (צפון) מול בנוּ-כּלב (דרום).


← בידי אל-חג'אג' אבן-יוסוף


←מניעת הגישה מן האומיים למכּה ומדינה

←לאור קיפוח שבטי הצפון מול שבטי הדרום בידי האומיים

684

עליית מרוואן בן אל-חאכּם לח'ליפות ← עליית הענף המרוואני.
הרפורמות המרוואניות

1. מיסוד הצבא.

2. שיערוב הבירוקרטיה.

3. טביעת מטבעות ייחודיים.

4. חלוקת המנהל לדיוואנים מקצועיים.

5. הדואר (בַּרִיד) כמודיעין.

6. הקמת כיפת הסלע ואל-אקצה בירושלים-שנת 72.

687-685

מרד אל-מֻחְתַאר בשמו של מחמד בן אל-חנפייה בכּוּפה, עיראק.


הסיבות למרד מחתאר:

1. מסים לא שווים בין מוסלמים ולא-מוסלמים.

2. קיפוח אוכלוסיות לא-ערביות תחת האומיים.

השיעים חברו למוואלי – "ברית מקופחים". לראשונה פעילות של דאעי לצד אמאם.

692

סיום והכרעת כל המרידות ← סיום מלחמת האזרחים ה-II.
אל-חג'אג' אבן-יוסוף הפציץ את הכּעבּה באבנים.

700

התייצבות מוסלמית על קו חוף הים-התיכון בצפון-אפריקה.
670 – הקמת קירוואן

732

קרב טור/פואטייה בצרפת ועצירה נוצרית של המוסלמים

← שיא ההתפשטות המוסלמית מערבה.


751

קרב טאלאס – הכריע את ההשתלטות המוסלמית על מרכז-אסיה.

← שיא ההתפשטות המוסלמית מזרחה.

שבויים סינים ← ייצור נייר נכנס לעולם האסלאם.










ב י

ת


ע

ב

א

ס






750
המהפכה העבאסית ← שורשיה בח'וראסאן ובראשה ערבים צאצאי עבאס (דודו של הנביא), מואלי פרסים ושיעים, כולם מדוכאי שלטון בית אומייה.


פעילויות בולטות בתקופת העבאסים:

· הקמת בגדאד והפיכתה למרכז התרבותי-מסחרי החשוב ביותר באימפריה.

· פיתוח תרבות החצר – בעיקר בימי הח'ליפה הארון אל-ראשיד.

· עליית קרנן של הנשים בהרמון הח'ליפה (חַ'יְזֻרַאן, זֻבַּיְדַה).

· שינוי האליטה והרכבה החברתי (האליטה האומיית הייתה ערבית ואילו העבאסים הנהיגו אליטה רב-לאומית).

• הצדקת העבאסים לשלטונם:

1. "הניצוץ של מחמד".

2. הצוואה ("נֻץ").

3. כריזמה שלטונית.

• המרידה העבאסית – דאעי לצד אמאם. אבו-מֻסְלם התועמלן ניהל את המרידה, אך נרצח לבסוף ע"י הח'ליפה העבאסי שחשש מהתעצמותו.

• אחרי סיום המרידה ועליית העבאסים לשלטון, הם זנחו את שותפיהם השיעים שהתאכזבו מכך מאוד והחלו מורדים כנגד העבאסים לעתים תכופות.

813

עליית אל-מאמון לח'ליפות:

· הכרה במֻעְתַזִילַה כדת הרשמית וקיום המִחְנַה (←"המבחן") לאנשי הדת.

· פיתוח התרבות באימפריה המוסלמית (ייסוד בַּיְת אל-חִכְּמַה ומפעל התרגומים).

· בתקופה זו החל וויכוח תרבותי על מקומם של המוסלמים הלא-ערבים בחברה המוסלמית.

תנועת השעובייה:

תנועה אקדמית שעניינה היה בעליית הלא-ערבים לתפקידי-מפתח בתקופת העבאסים ובשאלות הנלוות לכך – מה מעמדם? מה מעמד השפה הערבית מול השפות האחרות? וכו'...

833

מות אל-מאמון (ממחלה בעת פשיטה בביזנטיון) ועליית אל-מֻעְתַצִם:

· הכנסת כמות גדולה של חיילים ממלוכּים ממוצא תורכּי-מרכז אסיאתי שהיו עבדים צבאיים. פעולה זו הביאה לשינוי דמוגרפי בעולם האסלאם ובִשרה את עליית התורכים.

· הפיכת הצבא לצבא ממלוכּי כמעט לחלוטין, עקב חוסר האמון בחיילי הערבים.

תוך 40-50 שנה הפכו התורכים לגורם משמעותי מאחורי הקלעים,ובתוך כמה מאות שנים הם הפכו לשליטים בפועל.

מאות 9-10

עליית שושלות מקומיות ברחבי האימפריה העבאסית – חלקן קיבלו את מרות הח'ליפה וחלקן מורדות (הח'ליפה אינו מוזכר בחֻ'טבּה ונטבעים מטבעות מקומיים). שושלות אלו התקיימו גם בפרס וגם בחזית צפון-אפריקה. 
 





שושלות פרסיות:

1. טאהרים וצאפרים - שושלות פרסיות-מקומיות שהיו גובות-מסים בעבור העבאסים ולבסוף כפו את שלטונן על הח'ליפה, אך לא האריכו ימים בשלטון.

סאמאנים – שושלת פרסית שייחודה: התרפקות על העבר התרבותי הפרסי הטרום-אסלאמי, החייאת השפה הפרסית, שיטת המנהל הכפול – ארמון השליט מול הדיוואנים הכפופים לוזיר), בתקופתם התפרסם החיבור "שאה נאמֶה" של פרדוסי שהיה מעין סיפור להיסטוריה הפרסית. שושלת זו קיבלה את מרות הח'ליפה בבגדאד, שלטה כ-100 שנה.



שושלות צפון-אפריקאיות:

1. טולונים ← אנשי צבא, לא ערביים, גבן מסים בעבור הח'ליפה העבאסי, העצימו את הצבא ("רובע אלקטאיע") והיו נוקשים.

2. אִחְשִידים ← מצרים, עלו אחרי נפילת הטולונים, הסריס השחור היה האיש החזק וכשמת השושלת נפלה.

3. אדריסים ← שיעים במרוקו, תואר השליט-"אמאם", הקמת פֶז הבירה, שליטים ראשונים במרוקו השבטית.

4.אע'לבים ← נשלחו ע"י העבאסים, קשר עם האדריסים, הציגו עצמם כג'יהאדיסטים, כוח ימי חזק, כיבוש סיציליה ל-200 שנה.













ס

פ

ר

ד


ה

מ

ו

ס

ל

מ

י

ת

711
פלישה ערבית-ברברית לספרד הויזיגותית. תוך 5 שנים (עד 716) נכבש מרבית השטח בספרד, למעט רצועה דקה בצפון ח"א. 
צבא בראשות טארק אבן-זיאד הברברי.

732

תבוסה מוסלמית בקרב טור-פואטייה בקרבת פאריס.
סיבות להפסד בקרב:

1. צבא מוסלמי שחוק.

2. אקלים אירופי שהקשה על המוסלמים.

3. התנגדות נוצרית חזקה.

4. שיפור טכנולוגי בצד הנוצרי-ארכובות על אוכפי הסוסים.

756

עבד אל-רחמן ה-I (אל-דאחל), נסיך אומיי שנמלט מן העבאסים מגיע לספרד ומכריז על עצמו כאמיר. ייצב את השלטון במדינה והפך את ספרד לאימפריה אזורית עצמאית (ספרד עצמאית, לא מעלה מסים לעבאסים והטביעה מטבעות).

תקופת שלטון האומיים בספרד – כ-300 שנה.

היורש, עבד אל-רחמן ה-II, קיבל לידיו מדינה עצמאית וחזקה אך מרבית האוכלוסייה היה עדיין נוצרי ורק האליטה הייתה מוסלמית, ובנוסף היו מתיחויות בין הברברים והערבים שהגיעו לספרד. בימיו ספרד השתלטה על חלקים מצפון-אפריקה,והפכה לאימפריה מסחרית אזורית.


929

עבד אל-רחמן ה-III - ח'ליפה. התרסה נגד העבאסים והפאטימים שעלו בצפון-אפריקה. במצב זה ישנם 3 ח'ליפות שונים באזורים שונים של עולם האסלאם.
 

מאה 11

פיצול ספרד לכ-40 נסיכויות נפרדות. פריחה תרבותית על רקע עליית החינוך והכשרת בעלי –מקצוע למנהל המדינה.
 

מאות 12-14

השלמת הרקונקיסטה (Reconquista) – "הכיבוש מחדש" של ספרד  בידי הנוצרים.

השליטים המוסלמים שהכירו בחולשתם, קראו לעזרתם את המדינות החזקות מצפון-אפריקה:

· מוראביטון – ג'יהדיסטים ממרוקו.

· מוואחידוּן – ביקשו לחזור לערכי האסלאם הראשוני.

שתי השושלות הללו, הגיעו לספרד העשירה ע"מ לעזור, אך בפועל נטמעו בה, איבדו את ערכי האסלאם שלהם, ובכך נחלשו ונפלו.

· בַּנוּ מַרִין: שושלת סוחרים יציבה שהגיעה לספרד לא בשם הדת, ובכך לא הזיקו ולא ניזוקו.





ה מ

א

ה


ה

-

10



ו

שיעה – הפיצול באסלאם מקובל כל עוד יש הכרה בנבואת מחמד ובשריעה. הפיצול הוא בין הסוּנה ובין השיעה, אך גם בתוך השיעה ישנם פיצולים. ישנן קב' בשיעה שחרגו מן המוסכמות הללו והן הוצאו מן האסלאם. ההבדלים העיקריים בין השיעה ובין הסונה הם בדיני אישות, גירושין וירושה והם אינם גדולים. בנוסף בשיעה ישנו עקרון המנהיגות ("אִמַאמַה") שע"פ האמאם הוא המנהיג הפוליטי והדתי, בעל חסינות מטעות, ידע אלוהי והוא יכול לשמש תועמלן למאמינים בפני האל. עקרון הנאמנות לאמאם ("וִלַאיה") הוא עמוד שישי באסלאם השיעי. שלבי התפתחות השיעה:

פיצול פוליטי ← בעקבות העדפת 3 הח'ליפים הראשונים על-פני עלי. זיכרון היסטורי של אירועים ← טבח כּרבּלא, מרד מחמד בן-חנפיה ← אירועי-מפתח בשיעה. יצירת קולקטיב ← איחוד הקהילה אחרי האירועים הנ"ל וסביבם. ניסוח עקרונות הסיעה ← ביסוס עקרונות של קב' נפרדת וסגורה. השיעים מאמינים באמאמים נעלמים ← ע'ייבה קטנה/גדולה היא העלמות האמאם כאשר בע'ייבה קטנה עוד ניתן לתקשר איתו. בשיעה ישנו תאויל (פרשנות דרש אלגורית של הקוראן) מול התפסיר בסונה.

מנגנוני הגנה של אוכלוסיית מיעוט – תַקִיַּה (הידמות לבן דת אחרת), בּרַא'אה (התנתקות, התרחקות).

השיעה מבדילה גם בין עאמה וח'אצה – העם הפשוט והאליטה השליטה.

האסמעאיליה – פלג שיעי שיצא מן הזרם המרכזי עקב פיצול פוליטי סביב זהות האמאם ה-7, שהפך לפילוג דתי לאחר כ-200 שנה. תחילתם בקבוצה הפילוסופית "אל-אח'ואן אל-צפא" בבגדאד. היו קבוצה שיעית-מחתרתית שהיותה איום על השלטון העבאסי ולבסוף נמלטה למקלט בצפון-אפריקה. העיקרון החשוב ביותר באסמעאיליה הוא התַקְלִיד/,תַעַלִימִיַּה – חיקוי והליכה אחרי המנהיג, ללא שיקול דעת. בנוסף – ישנה חשיבות למס' 7 (7 אמאמים, 7 נביאים, 7 רקיעים בשמיים).

האסמעאילים הואשמו ע"י שאר המוסלמים באַבַּאחַה – התרת-כל וזלזול בשריעה מתוך אמונתם כי האמונה היא בלב.

חשישיון – פלג שפרש מן הפאטימים לאחר סכסוך על זהות מנהיג. היו פלג אלים שבצע רציחות והיה אימת עולם האסלאם עד המאה ה-13

ה

ש

י

ע ה

909
כיבוש האע'לבים בידי הפאטימים האסמעילים, והכרזתם כח'ליפים.
 

969

הפאטימים כובשים את מצרים ← ישלטו בצפון-אפריקה כ-200 שנה. 

מפעולותיהם:

1. הקמת קהיר כעיר השלטון המבוצרת ← סגורה בפני העם.

2. הקמת אל-אזהר כמכון להפצת דת האסמעאיליה.

3. מדיניות-פנים מאופקת מול מדיניות-חוץ מיסיונרית ואגרסיבית ← ניסיון לצרף קהילות נוספות לאסמעאיליה.

שאפו להתרחבות טריטוריאלית ומסחרית באזור הים-התיכון.

עקב סודיותם והמידור הרב, הוו איום גדול על העבאסים בבגדאד.


945

עליית הבויהים בבגדאד ← הכירו בח'ליפה העבאסי אך היו מעליו.

שלטו עד שנת 1055.




ה ס

ל

ג'

ו

ק

י

ם

960
עדויות ראשונות למחנות של נוודים סלג'וקים במזרח איראן.

שלבים בכניסת העמים התורכים לעולם האסלאם:

1. קרב טאלאס (751) ← כניסת עולם האסלאם למרכז-אסיה.

2. ייבוא ממלוכּים כעבדים-חיילים בודדים לצבא הח'ליפה.

3. נדידה מערבה והתאסלמות ← העמים התורכים היו הפולשים הראשונים שהשתלטו על עולם האסלאם. התאסלמו קודם לנדידתם (סונים חנפים).

הסלג'וקים טענו לקשר דם עם שושלת Oğuz המפוארת של אסיה.

1025

תבוסה לסלג'וקים במרכז-אסיה ← דרבן אותם להגיע למזה"ת.
 

1040

קרב דאנדאנקאן ← ניצחון לסלג'וקים על הע'זנווים בח'וראסאן.

בכך נפתחה לסלג'וקים דרך ישירה ללב עולם האסלאם.


1055

כניסה לבגדאד בראשות Tuğrul, הורדת הבויהים והשארת הח'ליפה העבאסי על כיסאו.

· סלג'וקים גדולים בבגדאד מול סלג'וקים קטנים בפרובינציות.

· שיטת האקטע – חלוקת אדמות לקצינים שייגבו מסים ← החלשת הכוח של הממלכה הסלג'וקית בענייני מסים.

· נִטַ'אם אל-מֻלְכּ ← "סיאסת נאמֶה" – ספר עקרונות השלטון (הפניית שבטים נודדים לגבול עם ביזנטיון, שליט קשה אך רחמן, מינויים במשפחה ומחוץ לה, הסדרת הירושה). טיפח את יחסי הסולטאן והח'ליפה וקידם את הסונה (מדרסות, מסגדים). נרצח ע"י החשישיון.

· הפניית השבטים לגבול ביזנטיון ← קרב מנזיקרט.

אי-יציבות פוליטית סייעה לסלג'וקים להשתלט.








א

נ

ט

ו

ל

י

ה


ו

ה

ס

ל

ג'

ו

ק

י

ם

1071
קרב מנזיקרט ניצחון סלג'וקי על הביזנטים. תוצאותיו:

· דרך פתוחה לאנטוליה ושינוי דמוגרפי.

· היוצרות ריק פוליטי, החלשות ביזנטית ומלחמות באנטוליה.

· הוביל ליציאה למסע הצלב ה-I.

←החלשות ביזנטית

התחזקות סלג'וקית.

1075

הגיע נסיך סלג'וקי (Süleyman b. Kutulmuş), תופס את השלטון ומכריז על הקמת "הסולטאנות הסלג'וקית של רוּם" שבירתה איזניק/נִיקֶאַה.
 

1086

10 שנים אחרי עליית הסולטאנות:

· מות Süleyman.

· כיבוש איזניק בידי כוחות מסע הצלב ה-I.

· נסיה סלג'וקית מסודרת למרכז אנטוליה – קוֹניה.

· מלחמות של כלל הכוחות המצויים באנטוליה אחד בשני.

←החלשות סלג'וקית

התחזקות ביזנטית.

מאה 12

התחזקות סלג'וקית:

· יציבות פוליטית – הסולטאנים האריכו ימים.

· התפשטות טריטוריאלית – על מרבית שטח אנטוליה.

· ניצחונות על הביזנטים – קרב מיריוֹקֶפַלִיוֹן (1176) – הנציח את השתלטות המוסלמים על אנטוליה.


1187

מסע הצלב ה-III – מצור על קוֹניה (ברברוסה טבע בנהר והצלבנים החליטו להמשיך לא"י בלי עיכובים באנטוליה)
קיליצ' ארסלאן פורש מן השלטון 

← החלשות סלג'וקית


יוצא מסע הצלב ה-IV שיעדו קונסטנטינופול למען "הצלת המקומות הקדושים מידי הביזנטים, על רקע סכסוך בין הכנסייה הלטינית והמזרחית.
← התחזקות הסלג'וקים


התפשטות סלג'וקית לצפון ולדרום – כיבוש שתי ערי-נמל: אנטליה וסִינוֹפּ, והשתלטות על המסחר. בנוסף – פיתוח חקלאות ובנייה.
 

מאה 13

עם פלישת המונגולים – גלי הגירה גדולים לאנטוליה ← שינוי דמוגראפי ועלייה בצפיפות ← נוצרים סכסוכים פנימיים.
← החלשות סלג'וקית

1243

קרב כּוֹשֶה-דַאג – בין הסלג'וקים למונגולים ← הסלג'וקים מובסים; המונגולים ממשיכים לבגדאד (1258). הסלג'וקים ממשיכים לשלוט באנטוליה תחת חסות המונגולים.
← פריחה באנטוליה בבנייה ובחקלאות בחסות מונגולית.

1307

חיסול הסלג'וקים.
 



ז

נ

ג

י

ם


ו

א

י

וּ

בִּ

י

ם

הזנגים

· מושלי מוֹסוּל וחאלבּ מטעם הסלג'וקים.

· כיבוש אֶדסַה מידי הצלבנים – 1144 ← חיזוק הזנגים והגורם ליציאת הצלבנים למסע הצלב ה-II.

· כיבוש דמשק (1154) ואיחוד המוסלמים כנגד הצלבנים מביא לזנגים לגיטימציה וכבוד.

· השליט האחרון – נור אל-דין מחמוד († 1176)


האיוּבִּים

· היו במקור קציני צבא בצבא הזנגי.

· כאשר הפאטימים ביקשו מן הזנגים סיוע צבאי כנגד הפשיטות הצלבניות, נשלח צלאח אל-דין בראש הצבא הזנגי למצרים.

· 1171 – צלאח אל-דין משתלט על קהיר ומפיל את הח'ליפה הפאטמי.

· 1174 – לאחר מות נור אל-דין – הפלת הזנגים בסוריה ← כינון מדינה איובית שמרכזה בקהיר.

· 1187 – קרב קרני חיטין נגד הצלבנים ← צבאו של צלאח אל-דין מתכונן היטב לקרב ומביס קשות את הצלבנים הנסוגים צפונה. צלאח אל-דין בחר להמשיך לירושלים ← הקרב הוביל למסע הצלב ה-III.

· 1193 – מות צלאח אל-דין והעברת השלטון לבן-אחיו ואח"כ לנכדו.

· 1229 – בן-האח, אל-כמאל מחמד חתם על הסכם יפו ומסר לצלבנים את ירושלים, אחרי שהרס את חומותיה.


מ ס

ע

ו

ת



ה צ

ל

ב

1095
הכרזה על יציאה למסע הצלב ה-I. בתחילה יצא מסע הצלב של האיכרים, ורק אח"כ יצא המסע הרשמי. הסיבות ליציאה למסע:

· התבוסה במנזיקרט.

· מאבקי-כוח בין האפיפיור למלכי אירופה.

· סכסוכים פנימיים בין הכנסיות השונות


1099

נפילת ירושלים לידי הצלבּנים וטבח במוסלמים ויהודים בעיר.

חלוקת המזה"ת לממלכות אוטונומיות (Outremer).


בעיות ופילוג בקרב הצלבנים:

· הצלבנים היו מן הכנסייה הלטינית והמקומיים היו מן המזרחית.

· אי-הסכמה לגבי גביית מסים בין הממלכות השונות.

· אליטה שלטונית מול חיילים פשוטים ← כוונות שונות.

לא כל הצלבנים הגיעו בכוחות מאורגנים. חלקם הגיעו באופן עצמאי, ללא תמיכה של שליטים והתאגדו בא"י למסדרים צבאיים ודתיים (←ההוספיטלרים).


מ ו

נ

ג

ו

ל

י

ם

1206
תחילת התפשטות המונגולים לשני כיוונים:

1. מזרחה לסין ← שם עברו סיניזציה.

2. מערבה למזה"ת ← הגיעו לא-מוסלמים.


1258

כיבוש בגדאד ע"י הולאגו, נכדו של ג'ינג'יס חאן. הריגת הח'ליפה העבאסי והרס קברי הח'ליפות הקודמים.

← זוהי נקודת-מפתח היסטורית – סוף תור-הזהב המוסלמי והפיכת העולם המוסלמי לתורכו-מונגולי.


1260

קרב עין-ג'לות ← תבוסה ראשונה למונגולים מידי הממלוכּים.
 


השושלת המונגולית החזקה במזה"ת נקראה "אילח'אנים" (תואר פרסי). בראשם עמד הולאגו, בסיסם היה באיראן ובירתם הייתה תִבְּרִיז.
 








ה מ

מ

ל

ו

כּ

י

ם

1250
עליית הסולטאנות הממלוכּית לאחר מותו של אל-צאלח איוב.

· הסולטאנות הממלוכית הייתה שיא שיטת העבדות הצבאית.

· ייחודה של הסולטאנות ← ההורשה איננה מאב לבנו אלא בין קציני הצבא.

· שיא של תרבות ה"בית" – הפטרונות ← הורשה בין פטרונים למשרתיהם.


שני הישגים חשובים לממלוכים:

הבסת הצלבנים והסגתם מן האזור. ניצחון על המונגולים בקרב עין-ג'לות. הניצחונות הללו נתנו להם לגיטימציה וגרמו לעם לסמוך עליהם.


הצבא הממלוכי של אל-צאלח איוב היה בנוי על עבדים ממלוכּים בכל הדרגים. הם שוכנו בבסיס על הנילוס שנקרא "אל-בַּחְרִיַּה" (←"הימיה" ). עם מות אל-צאלח איוב, תפסו קציניו את השלטון ע"מ להבטיח את האינטרסים שלהם.
 

1250

-

1260

עשר שנים של אי-יציבות פוליטית: הממלוכּים מינו את בנו של אל-צאלח איוב לשליט ע"מ לזכות בלגיטימציה, ואח"כ חיתנו קצין בשם Aybeğ עם שג'ר אל-דוּר, שפחתו של אל-צאלח איוב.

לשפחה היו שאיפות לשלוט,ולכן רק אחרי 10 שנים סילקו אותה הממלוכים והעלו את בַּיְבַּרְס לסולטאנות.


1260

הסולטאן ביברס ← היה חייל מוצלח. הרג את אדונו וזכה בשלטון.

היה אחראי על אזור חיג'אז, מה שתרם ללגיטימיות שלו.


1279

עליית בית קַלַאוּן ← המשפחה שירשה את ביברס.

בימי המשפחה הובאו עבדים צ'רקסים ולא קיפצ'קים (←בֻּרְגִ'ים).

סילוק סופי של הצלבנים מא"י ומלוב.

הורשת השלטון מאב לבן, לראשונה.


דֶ

בֶ

ר


ש

ח

ו

ר

מאה 14
הדֶבֶר השחור ← מגיפה עולמית (טפילי עכברים)

השפעה על העולם:

· פגיעה כלכלית ← פחות עובדים, היקפי מסחר מצטמצמים ← פגיעה בערים.

· פגיעה בצבא הממלוכי ← החיילים הזרים היו רגישים יותר למחלה.

· עליית מחירים של מוצרים חיוניים.


באירופה – גאולה אישית ובריחת התושבים מן הערים.

במזה"ת – גאולת הקהילה ← אנשים נותרו בערים ע"מ לטפל בנפגעים.


נ פ

י

ל

ת


ה

מ

מ

ל

ו

כּ

י

ם

המגפה החלישה מאוד את הממלוכים, למרות שהמשיכו לשלוט.
 

מאה 15

העות'מאנים חיזקו את הצי שלהם בים התיכון ובאוקיינוס ההודי, מבלי שהממלוכים הבחינו בכך.
 


הפורטוגזים הקיפו את אפריקה והגיעו להודו מבלי לעבור במזה"ת

← הפסד מסים לממלוכים ונוכחות מאיימת באוקיינוס ההודי.


1500~

כניסת נשק-חם לשימוש צבאות בעולם.
העות'מאנים ניצחו את הצפווים – קרב צ'ילדיראן

1516

קרב מארג' דאבֶּק (צפון-סוריה) – חיסול צבא הממלוכים והסולטאן.
 

1517

קרב רַיְדַאנִיַּה  (קהיר) ← חיסול סופי של הממלוכים והוצאה פומבית להורג של הסולטאן ← עליית העות'מאנים.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית