FANDOM



בכתבי-הקודש המוסלמים ישנם גילויים רבים של אהדה ליהודים ולאהל אל-כִּתַאבּ בכלל, אך ביטויי שנאה רבים יותר! ביטויים אלו כוללים את היות היהודים מסלפי תורת-האמת, הורגי נביאים, עובדי-פסלים וככאלו המייחסים לאל בן (עזרא, عُزَيْر), כמו הנוצרים.

היחס הסוני והשיעי כלפי אהל אל- כִּתַאבּ הוא דומה מאוד, עקב ההסתמכות על אותם מקורות דתיים, אך ישנן השקפות שיעיות ייחודיות.

אהל אל-כִּתַאבּ ← עמי הספר: יהודים נוצרים ואמגושים (זורואסטרים - מַג'וּס - مَجُوس).

שתי מישורים ביחס השיעה ליהדות: 

המישור ההלכתי: השאלה המרכזית – האם יש לראות באהל אל-כִּתַאבּ טמאים? התייחסות בעיקר לאכילה משחיטת היהודים ולנשיאת בנותיהם ← גישה שלילית בד"כ.

המישור הדוקטרינרי: מישור שבו ישנן דעות ייחודיות של השיעה כלפי היהודים ← השיעים רואים בעם-ישראל מעין אבטיפוס לשיעה.


טומאתם של אהל אל-כִּתַאבּ והאיסור לקחת מבנותיהם לנשים או לאכול ממאכליהם בהסתמך על פרשנות של אותם הפסוקים השיעה מרחיקה יותר מן הסונה בתפיסתה את היהודים. השיעה רואה ביהודים טמאים עקב היותם "משתפים" – השיעים הרחיבו מאוד את גבולות השיתוף – سِرْك.

ע"פ אל-מג'לסי: לטומאה היהודית 2 פנים – הטומאה הרוחנית (מעצם דתם המאוסה) והטומאה המוחשית (מטעמי הלכה).

מתוך כך עולות שאלות – האם מותר לשיעי לגעת בכתאבי? לאכול מכליו? וכו'...

ישנן פרשנויות ולעתים אף סותרות של האמאמים לגבי המגע המותר עם הכתאבים. חלקן מחמירות ביותר (יש לשטוף ידיים אחרי לחיצת-יד חשופה עם יהודי), וחלקן מתירניות (מותר להיטהר לתפילה במים שנגע בהם יהודי).

הסוגיות המרכזיות ביחס השיעה לאהל אל-כִּתַאבּ ← אכילה משחיטתם ונשיאת בנותיהם.

בסוגיות אלו ההסתמכות היא על פסוקי הקוראן <<شورة المائدة 5/5>>. לכאורה, הפסוקים הללו מתירים אכילה משחיטה של כתאבים ונישואין עם בנותיהם. למרות זאת, ישנו ויכוח תמידי לגבי העניינים ההלכתיים העולים מפסוק זה ← נושא מרכזי ביותר בתיאולוגיה השיעית (והסונית!).

פרשנים סונים נוטים להקל ולפרש את הכתובים כהיתר לאכול את מאכליהם ולשאת מנשותיהם (אך כמובן יש להעדיף נשים מוסלמיות על פניהן).

השיעה נוטה להחמיר בעניין המגע עם אהל אל-כִּתַאבּ, וגם הפרשנים המקלים מסייגים את עצמם רבות.

בעניין אכילת הבשר, השיעה טוענת כי אין לאכול בשר הנשחט ע"י כִּתַאבִּים כיוון שאינם מבצעים "תַסְמִיַּה" בעת השחיטה, וגם אם הם מבצעים, כוונתם אינם טהורה משום היותם משתפים.

בעניין הנישואין, השיעה מצמצמת את ההיתר הזה לנישואי מֻתְעַה זמניים ופחותי-ערך בלבד.

ישנן עדויות כי ע"פ רוב, ההלכות הללו היו מיושמות בפועל ולא היו רק הלכות עקרוניות!

מתוך דברים אלו עולות 2 שאלות:

אילו מן המגמות המנוגדות שהועלו בשיעה משקפת נאמנה את רוח השיעה?

← תשובה: ע"פ רוב הפרשנים, העמדה השלטת היא המתבדלת והרואה באחר טמא! כל עמדה אחרת מוסברת מטעמי תַקִיַּה (מראית-עין של הסכמה עם דעת הרוב, הסונית), מתוך הכרח או במקרים אחרים מתוך רצון של מנהיגים שיעיים להיתפס כמנהיגים על-כיתתיים.

האם זוהי תפיסה שהתפתחה בתוך השיעה או שאומצה מן החוץ?

← תשובה: ישנם חוקרים המעלים סברה כי היו על השיעה השפעות רבות מדת זרתוסטרה ומן היהדות בתחומי הטהרה והמאכלים, אך לדעתו של בר-אשר, ההשפעה המכריעה היא פנים-שיעית, מתוך תפיסת המיוּחדות והבחירה של השיעה, שבידלה עצמה משאר האסלאם עוד בימיה הראשונים. כל מי שאינו שיעי, נבחר האל, הנו טמא!

· העובדה שהשיעה הנה בעלת תודעת עליונות ומצד שני הנה מיעוט נרדף מאז ומעולם יכולה להסביר לנו את התפתחות הסלידה וההתבדלות מן האחר!

· ההשפעה הפנימית איננה סותרת השפעות אפשריות מבחוץ!



ראיית השיעה את עצמה כעם-ישראל וראייתה את תולדותיו כמסמלות את תולדות וגורל השיעה בניגוד לטומאת האחר ולהרחקתו, בשיעה מופיע רעיון של זהות עִם עם-ישראל.

מקור זיהוי – בפרשנות ברוח שיעית לפסוקי קוראן המדברים על בחירת עם-ישראל <<سورة البقرة 2/47>>. מתוך פסוקים אלו, הפרשנות הסיקה כי מחמד ומשפחתו (השיעה) הינם ממשיכי דרכו של עם-ישראל הנבחר. פרשנויות שיעיות אחרות מצטטות את מחמד כאומר שכל דבר שכוון אל בני-ישראל, כוון למעשה אליו ואל משפחתו.

מגמה שיעית נוספת, קדומה יותר ← עם ישראל כמופת-קדוּם לשיעה, כפּרוֹטוֹ-שיעה.

מגמה זו רואה את עם ישראל כעם שסבל את עריצות יריביו (פרעה) והוא למעשה משמש כמשל לשיעה, ואילו אויביו (פרעה והמן), משמשים הנם משל לאויבי השיעה.

השיעה מזדהה עם עם-ישראל כמיעוט-נרדף שתולדות סבלו הם בשורה לעתיד השיעה.

איך ניתן להסביר את הפער בין היחס הדוחה של השיעה את היהודים אל מול המסורות המזדהות?

הסבר אפשרי לכך הוא כי השיעה משמרת הבחנה קוראנית בין "בנוּ-איסראיל" לבין "יהוּד". "בנוּ-איסראיל" הוא השם הכללי ליהודי טרום האסלאם, ויש בו קונוטציה חיובית, לעומת "יהוּד", שהוא הכינוי ליהודי תקופת האסלאם והוא מעין כינוי גנאי.


עם-ישראל, לצד אישים מקראיים חשובים, כהוכחה לקדמות השיעה תפקיד נוסף של עם-ישראל בשיעה הנו הוכחת קדמותן של השיעה ושל תפיסות מרכזיות באמונתה.

דוגמאות:

אדם הראשון סולק מגן-עדן כיוון שלא קיים את מצוות הולאיה (נאמנות לבית עלי).

יונה נבלע ע"י הדג מתוך אי-קיום הולאיה.

אנשי "העיר אשר לשפת הים" שהפכו לדגים עקב אי-קיומם את מצוות שמירת השבת שלהם.


מסורות יהודיות שמצאו את דרכן לחיבורים שיעיים · תחום אחר של זיקה בין השיעה לבין היהדות הנו במסורות יהודיות שהתגלגלו אל השיעה עוד בימיה הראשונים. מקורות אלו מכונים "איסראאִיליאת" ("מסורות מבני-ישראל") ומקורן כנראה ביהודים מומרים מימי ראשית האסלאם.

· מסורות אלו כוללות את ז'אנר "סיפורי הנביאים" הכולל בעיקר מדרשי חז"ל על נביאי המקרא. מסורות אלו מצויות גם בפרשנות הסונית, ללמדנו שהמסורות מגיעות מאותם המקורות.

· בדיקה השוואתית של מסורות וספרות-מדרש יהודית יכולה לגלות כי ישנן מסורות רבות שיכולות להיות מסווגות כ"איסראאיליאת", ואולי עוד לא נתגלו.


סיכום למרות הדמיון בתפיסות השיעה והסונה כלפי היהודים והיהדות, השיעה ייחודית בכמה תפיסות.

השוני מתבטא גם בדוקטרינה וגם בהלכה, מה שאולי מרמז כי ישנו קשר בין התפתחות דוקטרינת הייחוד והעליונות המאפיינת השיעית לבין העמדות ההלכתיות שפיתחה בענייני טומאת האחר (כולל מאכליו ונשותיו) והטהרה.

בניגוד לעמדה הבדלנית המוצגת בהלכה השיעית ישנה גם תפיסה של הזדהות עם עם-ישראל, וראייה בו כפרוטו-שיעה, מודל-קדום של השיעה.

ניגוד זה מוסבר ע"י ההבחנה הקוראנית שבין בנו-איסראאיל הקדומים (← גישה חיובית) ובין ה"יהוּד" של ימי האסלאם (←גישה שלילית)

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית