FANDOM


www.student.co.il/meast


הנַדִים והנֻדַמַא בחצרות הח'ליפים האומיים והעבאסים

גדעון וייגרט


• בתיעוד ההיסטורי של המזה"ת, חצר הח'ליפים תופסת מקום מכובד משום הכבוד הרב שרחשו הבריות לח'ליפים, עד כדי כך שיוחסה לו נבואה בזמנים מסוימים. ענייני חצר הח'ליפות זכו בתיעוד נרחב בספרות "סיאסת נאמֶה" – "ספרות הח'ליפות". גם הצד הפרטי בחיי הח'ליף היה חלק מן התיעוד ההיסטורי בשנים אלו וכך תועד גם מוסד הנֻדַמַא, שהיה בעל מקום מיוחד בחצר הח'ליף.

• מעבר ליועצים ולאנשי הממשל, החזיק הח'ליף בחצרו גם אנשי-חצר ללא תפקיד רשמי מוגדר. אלו היו הנֻדַמַא – חבריו של הח'ליף לשעות הפנאי. הנֻדַמַא היו חלק מן "אלטַבַּקַה אל-אוּלא" – השכבה העליונה, והם התרועעו בצמידות רבה לח'ליף, כולל בשולחן המג'לס המקורב לח'ליף, אך לא נקטו עמדה בעניינים מדיניים. הם היו ידידים "לאחר שעות-העבודה", ע"מ להסיר את דאגות היום-יום ממוחו של השליט.

• המאמר הזה יבדוק את התפתחות מוסד הנֻדַמַא מימי האימפריה הסאסאנית ועד לגלגוליו בחצרות האומיים והעבאסים, תוך בדיקת דמותו של הנַדִים, יחסו עם הח'ליפה והשפעתו עליו.


הנַדִים: מחבר לשעות הפנאי למעמד רב-יוקרה

• תפקיד הנַדִים, כמו גם הוזיר, מקורו באימפריה הסאסאנית והוא עבר לחצר הח'ליפים המוסלמים תוך שמירה על משמעותו המקורית ותוך השתנות ע"פ רצונות הח'ליפים. תפקיד הנֻדַמַא היה לעמוד לשירותו של השליט בסופו של יום מפרך ע"מ להפיג את מתחיו ללא גינוני כבוד.

• מקור השם "נַדִים":

1. השורש ندم – במשמעות של "להתחרט" – אדם שמתחרטים על עזיבתו.

2. המילונאי אל-פִּירוֹזבַּאדִי, הגדיר "נַדִים" כרֵע לשתייה שקיבל עם הזמן משמעות של בידור ובילוי.

• השליטים היו מדרגים את הנֻדַמַא ע"פ דרגות וע"פ קבוצות, מנהג שמקורו כנראה עוד בחצר הסאסאנית. סדר זה נשאר כנראה עד ימי הח'ליפה האומיי יזיד II, "אשר התענוגות השתלטו עליו".

• השליטים היו עורכים רשימות של נֻדַמַא שהיו נוהגים להזמין בכל פעם והיו שהסתפקו בנַדִים אחד. זהותם של הנֻדַמַא השתנתה ע"פ נטיותיו ורצונותיו של השליט ותחומי עניינו.

• עם הזמן נתבססו הנֻדַמַא כמעמד בפני עצמו שהיה חוג יוקרתי ומצומצם ובשיאו היה המעמד העליון בחצר הח'ליף "ולב ליבו של המג'לס".

• ישנן "משפחות נֻדַמַא" שבהן עבר התפקיד בירושה מאב לבן (משפחות מנג'ם וחמדוּן). משפחות אלו זכו במעמד גבוה במיוחד והלו את מוסד נֻדַמַא לדרגה גבוהה במיוחד.


הנַדִים כרֵע למשתה

• ישנה הסכמה בין חוקרים ומילונאים כי הנַדִים הנו רֵע לשתיית-יין. מנהג גלוי של שתיית-יין בקרב אוכלוסייה שדתה אוסרת זאת היה חריג ביותר ולכן תפס מקום מרכזי כ"כ במחקר.

• יחסו של הקוראן כלפי היין ולשתייתו הנה הדרגתית ומורכבת מ-4 שלבים (וישנה הרגשה כי בשלב הראשון, מחמד לא יכל היה לצאת כנגד מנהגים ג'אהליים שהיו מושרשים ומקובלים):

1. "שכר המופק מפירות התמר והענבים שהוא גם מזון טוב".

2. "יש בו גם חטא וגם תועלת".

3. כאשר חברי הנביא השתכרו במסיבה והגיעו שיכורים לתפילת השחרית נכתב: "לבל ייטעה המאמין בתפילתו".

4. השלב הסופי – האיסור – "שתיית היין טמאה וממעשי השטן".

• בפועל, כבר בתקופת האומיים, כ-50 שנה לאחר ההיג'רה "שאלוּ" האומיים את מנהג השתייה מן החצר הפרסית, כמו גם מנהגים נוספים. הח'ליף יזיד, לדוגמה, היה ידוע בהרגלי השתייה וההשתכרות שלו. למרות הכל, כרוניקאים מוסלמים ציינו כי היו ח'ליפים, כמו עומר II ואל-מנצור, שלא נגעו ביין.

• השותף הטבעי לשתיית היין בעבור הח'ליף היה הנדים המקורב לו.


סגולותיו של הנַדִים ותפקידיו

• השליט הפיק תועלת רבה מקרבתו ומהימצאותו של הנדים. הנדים שירת את השליט בארבעה תחומים עיקריים: אירוח חברה לשליט; שומרי-ראש בעת הצורך; שימשו כבמה לבדיחות ללא חשש מגינוני נימוס; יכלו לומר לשליט הכל, מטוב ועד רע, מבלי לחשוש לפגוע בו.

• תהליך המיון והבחירה למוסד הנֻדַמַא היה בררני ביותר. קבוצת הנֻדַמַא הייתה מחולקת לתתי-קבוצות והשליט היה בוחר ע"פ רצונו את מי לקרב אליו.

• מקורות שונים מציינים תכונות שונות שנדרשות מן הנַדִים – יש הטוענים כי היה זה תפקיד שדרש תכונות בסיסיות בלבד ויש המוסיפים לכך תכונות רבות אחרות.

• הנדים צריך להיות אדם ללא-דופי, ואף רצוי שיהיה בעל ערנוּת-חושים, שליטה בקיאה ובכתיבה, ידע כלשהו ברפואה ואסטרולוגיה, כשרון מוסיקלי, ידע דתי, חוש-הומור, בעל הופעה נאה וטעם בלבוש, ידע בבישול, ושליטה במשחקים שונים. בפועל, המצוי, לא אחת לא עמד בקנה אחד עם הרצוי, בעיקר לא בתקופות מאוחרות, בהן מתואר נַדִים אחד (עלי מונר'ם) שהיה "מכוער מן הקוף", אך בעל תכונות רבות.

• למרות הכל, קרה כי אנשים לא הסכימו לקבל עליהם את התפקיד, לעתים בטענה כי הם אינם ראויים לכך.

סדרי הישיבה במג'לס

• המקורות מקדישים תשומת-לב רבה ופירוט רב לסדרי הישיבה שהיו נהוגים במג'לס של כל ח'ליף וח'ליף.

• בהתפתחות סדרי הישיבה במג'לס היו שני שלבים:

1. השלב הקדום – מקורו בחצר הסאסאנית – שבו היה יושב השליט מאחורי חִג'אבּ (מחיצה), מופרד מן הנֻדַמַא שלו, כאות ליראת כבוד. בגישה זו נקטו אף האומיים הראשונים.

2. בשלבים מאוחרים יותר, עם "הפלת המחיצות", עברו השליטים לשבת עם הנֻדַמַא יחד, זו הייתה גם גישתם של מרבית הח'ליפים האומיים והעבאסים.

• סדרי הישיבה אינם קבועים, אך החוקר מֶץ, בדק ומצא כי לגבי הנַדִים אבו-בכּר מחמד אל-סולי, כדוגמה, מקום ישיבתו במג'לס היה מאחורי נסיך אחד בלבד, מימינו של הח'ליף, הצד המכובד, והוא היה נוטל חלק בדיונים שנערכו בענייני צבא ובידור, בענייני מוסיקה וכלי-נגינה וסיפורי מלכים.


בן-לוויה מחוץ למג'לס

• תחום פעילות הנדים לא היה מוגבל לשתייה או לספורט וכו'. הוא עמד מול הח'ליף במצב של שוויון מוחלט, ללא פיחות במעמדו של הח'ליף. בכל הפעילויות המשותפות, ספורטיביות ואחרות, היה הנַדִים שווה לח'ליף, עד גבול מסוים של עלבון או הרמת-קול.

• הנדים היה מלווה את הח'ליף גם במסעות הציד שלו או ביציאותיו אל מחוץ לארמון, למרות שאין הוכחה לכך שליווה אותו בתהלוכות הצבאיות. יש לזכור כי מרבית הפעילויות של הח'ליף נערכו למעשה בתוך חצר הארמון, שבה נהג הח'ליף לנפוש עם הנֻדַמַא שלו.


הח'ליף והנֻדַמַא: יחסי גומלין

• המקורות עומדים באופן מודגש על כללי התנהגות המפורטים שחלים על הנַדִים ועל הח'ליף במפגשיהם, לא פחות מאשר בסדרי הישיבה במג'לס.

• מן הכללים החשובים: מפגשים נפתחים ומסתיימים בדומיה; הח'ליף מדבר ראשון; בסוף הערב, כאשר הח'ליף עייף, כולם מתפזרים לדרכם בשקט.

• מידת הפתיחות והחופשיות של הנֻדַמַא במג'לס נקבעו אישית ע"י כל ח'ליף – היו שנתנו חופש גדול לנֻדַמַא שהבולט בינם היה יזיד II שנתן לנֻדַמַא חופש כמעט מוחלט, והיו שהעדיפו לשמור מרחק.

• כללים מקובלים אחרים היו שהח'ליף יגיע במצב-רוח עליז, ואז יוכל לסלוח לנַדִים שעבר את גבולות המותר, אם היה שיכור במידה סבירה. אם הגזים, היה על הח'ליף להענישו, וישנן עדויות על נֻדַמַא שנשללו מהן זכויות כלשהן כעונש על התנהגותם. חוץ מהענישה הזו, היה לנֻדַמַא גם תגמול מכובד – הם זכו בתשורות ובהטבות השמורות רק למקורבי הח'ליף, כמו זכויות על קרקעות ומשכורות גבוהות ביותר.


סיכום

• המאמר אינו מקיף את כל ההיבטים הקשורים למוסד הנֻדַמַא, אך עומד על הסוגיות המרכזיות – פשר השם "נַדִים";, גלגוליו של המוסד מן החצר הסאסאנית לחצרות הח'ליפים המוסלמים; מנהגי השתייה שנתחדשו בחצרות האומיים והעבאסים.

• הנֻדַמַא היו מוסד ייחודי ותופעה יוצאת-דופן בעולם האסלאם של ימה"ב.

• נושא הנֻדַמַא עוד לא נחקר במידה מספקת וישנם מחקרים המבוססים על חומריים ארכיוניים שצפויים לצאת לאור ולהטיל אור על סוגיות חשובות נוספות בנושא זה.

• www.student.co.il/meast


Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית