FANDOM


סיכום שמעון שפירא – איראן וחזבאללה בין מהפכה למדינה

בעשור הראשון של איראן נאבקו בה שתי תפיסות עולם מנוגדות.

1. המדינה מעל הכל – האינטרסים הלאומיים של איראן בראש סדר העדיפויות.

2. המהפכה מעל הכל – הרפובליקה האסלאמית היא רק שלב ראשון בדרך להשגת מדינה אסלאמית חובקת עולם.

לבנון הייתה האזור היחיד אליו הצליחה איראן לייצא את המהפכה. כבר בראשית שנות ה-80 נתן איתוללה מונתט'רי את חסותו להקמת מערכת ארגונית שעליה הוטל לתאם את הגשת הסיוע וטיפוח הקשרים של איראן עם תנועות אסלאמיות מחתרתיות. הוקמו בתי ספר להכשרה צבאית שאליהם הגיעו צעירים שיעים ממדינות רבות (עיראק, אפגניסטאן, מדינות המפרץ, פקיסטאן ולבנון). הם הגיעו לטהראן ללימודים ואימונים צבאיים ונשלחו בחזרה לארצותיהם כדי להכין בהם תשתית אוהדת למהפכה האסלאמית ולבצע פעולות מחתרתיות מטעמה של איראן.

מהדי האשמי מונה ע"י מונתט'רי לעמוד בראש גוף מהפכני שנקרא "הלשכה לתמיכה בתנועות השחרור האסלאמיות" שפעל ממטהו של מונתט'רי בקום. מצוקת המלחמה עם עיראק וההשפעה על המצב הפנימי באיראן, הובילו את רפסנג'אני, בניגוד למתנגדיו ובראשם מונתט'רי, שעל איראן לאמץ מדיניות חוץ פרגמטית יותר שתאפשר לה לגייס תמיכה בעמדותיה במערב מול עיראק ולהצטייד בנשק מערבי נגדה. על הרקע הזה ניסה רפסנג'אני לסגור את הלשכה לתמיכה בתנועות השחרור האסלאמיות של מהדי האשמי. מונתט'רי ניסה להגן על הלשכה והסביר את ההבדל בין המדינה (דולה) ליבן לשכת המהפכה (ת'ורה). לת'ורה יש פילוסופיות שונות וקשרים שעליהם יש לשמור. רפסנג'אני ניסה לשכנע את מהדי ללא הצלחה. הוצע לו להיות שגריר בכל מקום שרק ירצה אך הוא סרב.

המאבק בין רפסנג'אני לבין מונתט'רי הגיע גם ללבנון שם פרסמו את משלוחי הנשק של ארה"ב לאיראן ואת ביקורו של היועץ לביטחון לאומי של הנשיא רייגן בטהראן. רפסנג'אני הסביר, כי במלחמה ניתן לקנות נשק גם מהשטן. והוסיף שאמנם הגיע היועץ לטהראו אבל אחרי התייעצות עם האימאם הוא שולח חזרה לארצו מבלי שדיברו איתו כלל.

מהדי האדמי נעצר (לא הבנתי למה בדיוק) והועמד למשפט שבסופו נמצא אשם ב"חרחור מלחמה כנגד האסלאם" הוא הוצא להורג בספטמבר 1987.

ביטוי נוסף למאבקים הפנימיים באיראן היה מינוי השגריר האיראני בלבנון.מונה בסופו של דבר אחמד דוסתמלצ'יאן שהודיע שיגיש את כתב האמנה "לעם המוסלמי בלבנון" ולא ילך לארמון הנשיאות. כמה שבועות לאחר מכן, הגיש דוסתמלצ'יאן אתכתב האמנה לנשיא (הנוצרי) אמין ג'מיל בארמון הנשיאות. זה גרם לרוחות לסעור מכיוון שהוא הופיע בטלויזיה כשהגיש את כתב האמנה כאשר הוא מרכין את ראשו שלוש פעמים בפני אמין ג'מיל ובעצם מעשה זה, "הנחית מכה כואבת לצעידה האסלאמית בלבנון, שהתקדמה בצעדים גדולים לכיוון הפלת משטר המיעוט המארוני ולקראת הקמת רפובליקה אסלאמית בלבנון". האירוע הזה ביטא, מעבר ליריבות בין רפסנג'אני לבין מונתט'רי את עומק ההתמודדות בצמרת האיראנית בין אגפי המדינה לאגפי המהפכה. רפסנג'אני טען שיש לפתוח את הקשרים של איראן עם המערב ולאמץ מדיניות חוץ פרגמאטית. מולו טען מוחתשמי (שר הפנים שהיה מבקר חריף של רפסנג'אני) שאסור לפגוע במהפכה וכי המדינה באיראן היא רק כלי של המהפכה.

את עיקר כוחו שאב מוחתשמי מקירבתו לח'ומיני. ח'ומייני מת בקץ 1989. לאחר מותו היה קשה לקיים את עקרון ה"ואלי פקיה" שבו איש הד הבכיר ביותר הוא גם העומד בראש המדינה האסלאמית מכיוון שלא היה איש דת בכיר דיו כדי להיות במקומו. בסוף נבחר עלי ח'אמינאי שלצורך כך הותאמה החוקה. הוא לא הוכר כסמכות הדתית הבכירה ביותר מכיוון שלא השלים את השכלתו הדתית. בחירתו הובילה לשינוים בהנהגת חיזבאללה בלבנון, שהייתה נאמנה לואלי פקיה שכיום כבר איננו.

עם העלמותו של הואלי פקיה, החלו הסדקים הראשונים במשנתו של ח'ומיני בכל הקשור לאחדות הסמכות הדתית העליונה והשליטה הפוליטית באיראן ובקרב התומכים בלבנון. איתוללה פדלאלאה (מנהיג החיזבאללה) היה בכיר יותר מעלי ח'מינאי ועל כן הייתה בעיה רוחנית שבהבעת נאמנות שלו לח'מינאי.

פדלאלה הסתפק בהבעת תמיכה במנהיגותו הפוליטית ללא הכרה בסמכותו הדתית. היאדיאולוגיה של החזבאללה לא שונתה בעקבות מותו של ח'ומייני אבל היא הותאמה למציאות החדשה שבמרכזה, חתירה של סוריה לכפות סדר חדש בלבנון גם במחיר עימות צבאי עם החזבאללה.

1989 הסכם טאאיפ – הנכונות להביא בתהליך הדרגתי לביטול העדתיות בשלטון הלבנוני. איראן חששה מפגיעה בברית עם סוריה ורצתה גם לשמר את מעמדה בלבנון וזה אילץ אותה לקבוע סדר יום חדש בכל הנוגע ללבנון.

איראן החלה בתהליך שעיקרו הוא מיצוי החברה האסלאמית שנבנתה על ידי ותרגום הכוח הדמוגרפי לכוח פוליטי ולשנות באמצעים פרלמנטריים של לבנון את חלוקת השלטון שנקבעה ב-1943. זה באמצעות הפיכת החזבאללה לכוח פוליטי לבנוני שישתלב בשלטון. חזבאללה הבינה שאם היא תתייצב נגד סוריה היא עלולה לשלם מחיר יקר מידי ואיראן לא רצתה לאבד את קשריה עם סוריה אז הוסכם שהחזבאללה תצא מהבסיסים בהם היא הייתה. בסופו של דבר הוקמו בסיסים חדשים והחזבאללה לא פורקה מנשקה. במאי 1992 ביקשה הנהגת החזבאללה חוות דעת על השתתפות בבחירות לפרלמנט. יצאה פתווה שעודדה אותם לעשות כן.

לצד מערכת היחסים עם איראן, נוספה מערכת היחסים עם סוריה. ההתנגדות לישראל הועמדה במרכז העשייה של התנועה. הודגשה החשיבות שבקשר עם תנועות שחרור אסלאמיות ובהן התנועות בפלסטין הכבושה. במצע הבחירות של החזבאללה, עומעם הלהט להשתייכות פאן-איסלאמית למדינה חובקת עולם שמרכזה באיראן ותחת זאת הסתננה "מחוייבות ללבנון האחת והשתייכות לסביבתה המוסלמית והערבית" לראשונה הוזכר הזיהוי הלאומי ערבי של לבנון. לא עוד אסלאם ואין בלתו.

השיח הפוליטי בחזבאללה המשיך להשתנות בהתמדה. מונחים כמו לאומיות וערביות, הכרה במדינה, בדגלה ובמוסדותיה, החליפו את הטרמינולוגיה האסלאמית של לבנון "ארץ האסלאם" וחלק בלתי נפרד מהמדינה האסלאמית הגדולה שהייתה נכס צאן ברזל של התנועה האסלאמית.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית