FANDOM


זמן: המאה 16. מרחב: יש התייחסות למרחב שהוא בעצם CASE STUDY -הסנג'ק של ירושלים, שנועד להדגים את התיזה של מחברת המאמר. יש כאן דיון סביב המקורות ומקרה המבחן נועד לתמוך בטיעונים. סוגיות: I.סוגי מקורות לחקר האדמיניסטרציה בפרובינציות העת'מאניות, בעיקר האדמיניסטרציה הכפרית. II.הדיון סביב השימוש במקורות (כיצד יש להשתמש במקורות כדי להגיע לתמונה אופטימלית של המציאות).


חוקרי האימפריה העת'מאנית נהנים ממגוון עשיר של מקורות. מיליוני מסמכים ואלפי רישומים נמצאים בארכיונים העת'מאנים. בנוסף, ישנן כרוניקות רבות, שירה, אמנות, חפצים למיניהם ומבנים אשר תורמים להבנת ההיסטוריה של האימפריה. אחד מהמקורות הטובים ביותר הוא רישומי הטאבו תחריר דפתרלרי, הסקר להערכת הכנסות האוכלוסייה, שבוצע לאחר כיבוש שטחים באימפריה. רישומים אלה שימשו בסיס מצוין למחקר על גודלה ואופייה של האוכלוסייה,מחקר על תחומי המיסוי, החקלאות והמנהל המקומי. מקור אחר למחקר, פחות מסודר ומאורגן, הוא הקאדי סג'ילרי-רישומי בית המשפט השרעי-מעין ארכיון של פעולות הקאדי. כך, מסודרים בסדר כרונולוגי מקרים העוסקים בנישואין, מכירת אדמות, חובות מס, ירושה, עתיקים של צווי הסולטן, מקרי רצח, עדכוני מחירים וכל דבר אחר שלקאדי היה עליו סמכות שיפוט. הממשל באזורי הכפר של האימפריה העת'מאנית נחקר בעיקר ע"י שימוש בטאבו תחריר דפתרלרי. הנ"ל סייע ללא ספק לבחון את המבנה החקלאי ואת שיטת גביית המס. מקור אחר, המהמה דפתרלרי, שימר עתיקים של צווי הסולטן בצורת תקצירים. עד עתה נעשה שימוש מועט ברישומי הסג'ל של הקאדי במחקר של אזורי הכפר, אך עם זאת מקור זה יהיה ללא ספק מקור מבטיח למחקר בתחום זה. המאמר בוחן בדייקנות את הטאבו תחריר דפתרלרי ואת הקאדי סיג'לרי במטרה להראות דרכים שבהן ניתן יהיה להצליב ביניהן במחקר של המנהל הכפרי,כאשר לכל מקור יש את יתרונותיו וחסרונותיו והם משלימים זה את זה. ה-"CASE STUDY" של סינגר היה הסנג'ק של ירושלים במאה ה- 16. הטאבו תחריר דפתרלרי נותן את הקונטקסט הרחב, האימפריאלי להתרחשויות בחברה, והקאדי סיג'לרי, נותן את ההיבט המקומי, מהשטח, נתונים אשר "מחיים" את הנתונים היבשים של הטאבו תחריר דפתרלרי ומשלימים אותם. ללא הקאדי סג'לרי נותר המקור הראשון בגדר נתונים סטטיסטיים חסרי משמעת'. (משהו בסגנון השיעורים של ד"ר נאווה ריבק- מי שמכיר).

הטאבו תחריר דפתרלרי =סקר. הטאבו פירט נתונים מספריים של המסים וההכנסות השונות: מחקלאות, מקנסות, ממיסי שוק, מאגרות דרכים, מהמיסים שנגבו מהאוכלוסייה המוסלמית והלא מוסלמית. כמו כן פירט הסקר את כמות הכסף שהופרשה מהמסים לתשלום לפקידי הממשל והצבא (הבסיס לשיטת התימאר) . הסקר כלל את ה MUFASAL DEFFTERLERY רישום לפי כפרים, ורובעי ערים. כלל את כל הזכרים הבוגרים,את ההכנסה המשוערת של כל אחד מהם, ההכנסה המחושבת מכל מקור לטובת אוצר המדינה, משכורות הפקידים ומושלי הפרובינציות, וההוצאות לתחזוקת מוסדות הדת. הטאבו הכיל בתוכו KANUNNAME – מערכת קודיפיקציה ללוח הזמנים לגביית המיסים מפרובינציה מסוימת, בהתבסס על צווים אימפריאליים ועל פרקטיקות מקומיות.מערכת זו שימשה כמדריך לסוקרים של הטאבו, הסבירה על איזה בסיס נקבעו המיסים והבהירה מדוע מידע מסוים תועד. כל מערכת קודיפיקציה הייתה תערובת של החוק האסלאמי,חקיקה עת'מאנית וגם מנהגים מקומיים פרה- עת'מאנים. הרישומים הורכבו ע"י TAHRIR HEYETI – צוות סוקרים שנשלח מאיסטנבול והורכב מEMIN – היינו מפקח ומ-KATIB – היינו מזכיר. ביחד הם טיילו באזור מסוים, מצוידים בכל רישום קיים, הם חקרו ברובעי הערים ובכפרים, תיעדו את שמות הגברים הבוגרים וחישבו את שיעור המיסים השונים.( מאגרות דרכים דרך מיסי ייצוא וייבוא וכלה במיסים על משק החי).- כשסיימו לאסוף את המידע הם שבו לאיסטנבול ויצרו עותק חדש שריכז את הכל. אופי הסקר והבעיות שנובעת' ממנו כמקור I.יצירת הטאבו לקחה זמן רב, לעיתים שנתיים שלוש. עד שהטאבו הובא לאישור הסולטן, עד שהוחזר להתייחסות למושל המקומי ולעיתים גם לקאדי, הוא כבר לא היה מעודכן.(יש לזכור שרק המוסעות' האלה לקחו זמן רב, אז עוד לא היו מטוסים). II.הסקר התבסס על ראיונות עם איכרים מקומיים, אבל הרבה מושלים מקומיים לא הביאו את כל האיכרים לסוקרים וכך נוצר פער גדול בין הרצוי למצוי. האיכרים בעצמם לא פעם ולא פעמיים ניסו להתחמק, מסיבות שונות(כמו פחד שיגויסו לצבא). III.במקומות רבים הסוקרים נתקלו באלימות קשה (ככה יעשה לסטטיסטיקאים) ואפילו נהרגו (כמו בBOZOQ). IV.הסוקרים לא פעם נתקלו בקשיים פיזיים בדרכים, בעיקר תנאי מזג אוויר קשים. V.קיים חוסר עקביות בין הסקרים השונים: חלקם חלקיים ומוגבלים, חלקם כלל לא נכונים, לכן כשבאים לבחון אותם לא מקבלים תמונה מהמנה של המציאות. פעמים רבות בגלל קשיים שונים, פשוט הועתק מידע מסקר אחד לשני. VI.כפי שכבר הוזכר הסקר כלל רק גברים בוגרים מוסלמים או לא מוסלמים. הסקר לא כלל: נשים (נזכרו רק לעיתים נדירות),ילדים, פקידי ממשל וה- HOUSEHOLDS שלהם, ועבדים. גם שבטים תורכמנים ובדואים נרשמו רק כשבט באזור מסוים, אבל לא הייתה התייחסות פרטנית אליהם. VII.הסקרים מראים רק מה הממשל ציפה לקבל מכל אזור, אך אין לנו מידע מה היה בפועל- מידע מוגבל על המציאות .

הטאבו תחריר דפתרלרי במחקר המחקר שהתבסס על הטאבו עבר שינויים רבים. המחקרים הראשונים שנעשו על סמך הטאבו תחריר הם מאוד מוגבלים, אם כי הם תרמו להעשרת הידע שהיה קיים על האימפריה העת'מאנית. הטאבו תחריר יכול להראות שינויים ומגמות לאורך תקופות ארוכות, אך כדי לבסס מחקר על שינויים באוכלוסייה, יש לקחת בחשבון מרחב טעות בסקרים. I.החוקרים HUTTEROTH ו ABDULFATTAH : טענו שמכיוון שהסקרים היו סודיים ולשימוש ממשלתי בלבד, לא הייתה לאף אחד סיבה לשנותם ולזייפם. אין סיבה להניח שאדם כלשהו היה מרוויח מהזיוף של הסקרים. סינגר טוענת שקביעה כזו היא בגדר התעלמות מהאופי ומדרך איסוף הנתונים של הטאבו תחריר – לא רק שזה לא היה סודי, לא רק שזה הוחזר להתייחסותם של המושלים, אלא גם להרבה אנשים היה אינטרס לשנות את זה. II.החוקרים BELDICEANU-STEINHERR ו BELDICEANU ביססו את עבודתם רק על דפתרלרי אחד ובעייתי, אם כי 2 החוקרים האלה נתנו הערכה קצת יותר מדויקת הלוקחת בחשבון את הזיופים של הדפתרלרי.. III.LOWRY פירט בעבודתו את הפגמים שברישומים, אך לבסוף ציין כי מדובר במקור ייחודי להבנה כמותית של ההתפתחויות והשינויים בתחומי המנהל, החלאות, המיסוי וכו' במאה ה-16 ברחבי האימפריה. IV.החוקרים COHEN וLEWIS גם כן סיפקו הערכה חיובית, בנוגע לדפתרלרי, למרות שהכירו בכך שהמקורות טובים רק לשינוים בטווח הארוך ולא לבחינה מדוקדקת ופרטנית של הנמהל בפרובינציות. הערכתם החיובית (כך על פי סינגר) נבעה מכך שהם חקרו ערים ולא כפרים. בערים, שיתוף הפעולה של פקידי הממשל היה גבוה יותר והנתונים יותר מהימניים, מאשר הנתונים של הסקרים בכפרים .כהן למשל שבדק את האוכלוסייה היהודית בירושלים,הצליח לאמת חלק מהנתונים ע"י מקורות אחרים, אך עדיין היה חוסר דיוק רב בנתונים וכהן הסיק כי גודל האוכלוסייה היהודית באופן עקבי לא דווח כראוי. V.גם החוקר COOK הצביע על חוסר מהמנות מוחלט של הנתונים בסקרים.


המסקנה הנובעת מעבודתם של חוקרים אלה ועוד רבים אחרים היא : ע"י שימוש ב"שרשרת" של דפתרלרי, בשילוב עם מקורות אחרים (כאלה שיוצגו בהמשך), ניתן לקבל את מסגרת העבודה למחקר ותמונה של המציאות. כאשר בוחנים את הדפתרלרי לבדו, מקבלים תמונה סטריאוטיפית של המציאות. לא ניתן לקבל תמונה מהמנה של המנהל הכפרי העת'מאני, ועל המנגנונים הפנימיים של האדמיניסטרציה. הסקרים נותנים חיזוי כללי ומוגבל של ההכנסות. בחינה של הדפתרלרי לבדם, לא מקנה לנו את הידיעה, עד כמה הם קרובים למציאות. למרות המוגבלות שלהם, הדפתרלרי כן מהווים את היסוד למסגרת הידע הקיים לגבי הכלכלה והחברה בתקופה בה הם נוצרו. (אם כי יש להעריך עד כמה הם מדויקים). אם ניקח את הפרובינציה של ירושלים, הרי שבאותה תקופה (כך לפי הדפתרלרי), רוב ההכנסות שהועלו מהתימארים נועדו לתחזק ולקיים את הצבא העת'מאני, אבל אם בוחנים את הקאדי סג'לרי, מבינים כי רק לעיתים נדירות המושלים המקומיים (סיפאווים), העלו את כמות המיסים שנדרשו. מכאן שכדי לבחון את המהימנות של הדפתרלרי, יש להשוותם עם הנתונים של הסג'לרי.

קאדי סג'לרי הקאדי סג'לרי של ירושלים קיים מקום האימפריה העת'מאנית ועד ימים אלו. המקור הזה מכיל מערך עצום של אינפורמציה פרטנית: פרטים על האדמיניסטרציה האימפריאלית, ממשל עירוני, אירועים עירוניים, פרטים על הכפריים, נתונים על השבטים הבדואים, נתונים על המיעוטים הנוצרים והיהודים, בכל האספקטים של החיים: מצב אישי, מיסוי, הלוואות, תקנות תמחור(מחירים), תלונות, נתונים על מקרי רצח וכו'.הסלג'רי כלל את כל הנושאים שהיו בתחום שיפוטו של הקאדי המקומי וכן צווים והוראות שהגיעו מהמרכז השלטוני באיסטנבול. מקורות כאלה קיימים בכל רחבי האימפריה והם מכילים מידע גולמי חשוב.הסג'לרי משמש חוקרים רבים למחקר בצירוף מקורות נוספים. המדדים הכמותיים המופיעים בו מספיקים גם לניתוח סטטיסטי בנושאים מסוימים. ככל שיותר חוקרים משתמשים במקור הזה, כך הולך ומתרחב הקונצנזוס, שזהו מקור חיוני למחקר היסטורי של החברה והכלכלה באזורים ובתקופות שהמקור מתאר. הסלג'רי מאפשר לימוד של נושאים חדשים וכן מאפשר שיפור של ידע קודם בתחום מסוים. הסלג'רי מספק תמונה לוקאלית ולא אימפריאלית. יש לזכור שלעיתים, תושבי האזורים השונים העדיפו לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם ולא ללכת לקאדי,אך בכל אותם סכסוכים בהם הייתה מעורבת המדינה, קרי, סכסוכים בין מקומיים לפקידי ממשל, הקאדי המקומי שימש תמיד כבורר, מכאן שיש לנו מקור מהימן בנושאים אלה.ניתן להשתמש בסג'לרי לאשש, לסתור או לעבד מחדש הנחות שנובעת' מהמחקר של הטאבו תחריר דפתרלרי.למשל: בעוד הסקרים נותנים לנו שיעור והערכות של מחירים והכנסות, הסג'לרי, נותן לנו את המחירים האמיתיים, את הנתונים המציאותיים.בעוד הסקרים מתארים קבוצות ייצור נרחבות, הסג'לרי נותן לנו תמונת מצב לגבי גידולים ספציפיים.- הסג'לרי מבהיר פרטים שנותרים ללא מענה.הטאבו תחריר למשל תיאר באופן כללי את הפרובינציה של ירושלים וחברון כיחידה אחת אך את התיאור הפרטני של חברון למשל ניתן למצוא בסג'לרי של חברון עצמה.

שילוב בין הסג'לרי לטאבו זוהי כאמור מטרת המחקר-להראות כיצד ניתן להעשיר את המחקר על המנהל הכפרי בעזרת הצלבת שני המקורות הללו. סינגר נותנת כמה דוגמאות: מקרה אחד בו התנהגו מקומיים בגסות כלפי משלחת סקר, שילוב בין הטאבו לסג'ל על מנת לתארך את שניהם במדויק, השוואה בין הערכות כפי שמופיעות' בטאבו לבין רישומים בסג'ל וכו'. מדובר בהשוואות שמתייחסות למקרה המבחן,ותומכות בתזת המחברת.

סיכום בחינת הטאבו תחריר דפתרלרי מספקת נקודת מבט אימפריאלית על המנהל הכפרי ומשקפת את האינטרס הראשון במעלה של המרכז השלטוני- ארגון וחלוקת הכנסות לכוחות הצבא. המבנה של האזור הכפרי מוגדר על ידי קטלוג של מסים ורשימה כללית של האנשים שחיו שם. מהמספרים ברישומים ניתן להסיק מסקנות לגבי סוג ואופי השינוי בגודל האוכלוסייה וההכנסות. על מנת להבין כיצד פעל המנהל הכפרי, יש צורך לבחון את הקאדי סג'לרי, שם מפורטים מקרים פרטיים של הכפריים-הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין המנהל הכפרי המקומי. בנוסף, הקאדי סג'לרי מחייה את התיאורים היבשים של הטאבו תחריר דפתרלרי. עם זאת, ברור שללא המסגרת הכללית של הטאבו תחריר דפתרלרי יקשה עלינו להבין את ההקשר הכללי שבו פעל המנהל הכפרי. על כן, יש להשתמש בשני מקורות אלה יחדיו במטרה להגיע להבנה עמוקה של המנהל הכפרי העת'מאני..

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית