C. C. Stewart and E. K. Stewart, Islam and Social Order in Mauritania

Islam and social order in Mauritania C. C. Stewart and E. K. Stewart, Islam and Social Order in Mauritania. A Case Study from the Nineteenth Century – פרק shaikh Sidiyya`s rise to political influence. הפרק מתחיל בשיבתו של שיח סידייה לשבטו שלו 1826/7 האוולד איבירי כשבראש מעיניו עומד איחוד של השבטים וליכוד שלהם. הוא התחיל מהfraction (חלק)שלו מתוך השבט, לאחר מכן אסף נציגים מכך החלקים האחרים של האוולד איבירי. במקום המפגש בעמק. שם גם בנה את הבאר הראשונה ומקום משכן קטן וכן ממגורה. מקום זה נחשב למרכז פעילותו. כמן כן דאג לחפור בארות במקומות שונים חלק שכבר לא היו בשימוש וכך השיג עוד השפעה אסטרטגית בתקשורת עם בוטילימל המרכז שלו. כך השיג סידייה מעמד דומה לזה של מנהיגים נוודים אחרים. מקום זה הפך למרכז של השבט שלו ועזר לו להנהגה הרוחנית כלכלית ופוליטית של השבט. בשנים הראשונות התיישב בחלק מן השבט גדול "אהל מהנדנלה" שם התקבל בהתלהבות רבה, דבר המראה על הוראתו שם. הוא קיבל מתנות ומיקם עצמו במרכז העניינים. בשנים ראשונות אלו התמקד סידייה בארגון מחדש של שבטי האוולד איבירי שהיו מפוזרים באותה תקופה. הוא הציג לפניהם זן חדש של בהמות בית ששגשג והתקבל יפה והתפשט בכל האזור, סימן להשפעתו ויוקרתו באזור. כשהגיע לאזור, התחתן סידייה עם אחת הנשים בשבט ממשפחה נכבדה וידועה ונולד לו בן לאחר שנתיים שהיה ליורשו היחיד. בלא נישואין טובים אלו קשה היה לסידייה להתקבל ע"י השבט ולהתקדם פוליטית על סמך היותו מלומד בלבד. ונישואין אלו היוו בסיס חשוב לצמיחתו. הקשר הראשון שלו מחוץ לשבט היה עם האמיר של טרארזה ראש השבט של אוולד מין דמן. סידייה תמך בו בסכסוכו עם בן דודו שקרא תגר על האמיר וסידייה הסכים שרק צאצאי האמיר צריכים לתפקד בתפקיד האמיר. האמיר בתמורה נתן לו "חדיה" שנתית, תרומה וכן החל להשתמש בסוג הבהמות של סידייה. עד יום מותו סידייה שימש כיועץ לאמירים הבאים וכך תרם ליציבות הפוליטית באזור זה. סידייה בכך נודע כמתווך ומפשר של האמיר בדרום מאוריטניה, עמדה מכובדת בהחלט ומשפחתו נהנתה מביטחון. זמן מה מאוחר יותר, על פי המקורות שנמצאו, ערך סידייה מסע למרוקו בכדי לקנות ספרים, בדרך עבר בחלק נוסף שבטי בדרום - סגויה אל חמרה ולפני שעזב שם נאמר עליו שכל השבט ביקשו להפוך לתלמידיו, חלק מהם אף עזבו איתו וחזרו איתו לטרארזה. סידייה הגיע למרוקו וביקש את עזרת הסולטן ברכישת הספרים. הוא יצר קשרים עם חצר הסולטן, וכנראה ששמו הגיע אליהם מרחוק ומעשי נסים שלו כבר נודעו. סידייה המשיך להיות בקשר עם חצר הסולטן גם כשחזר למאוריטניה. הוא הביא איתו 200 כרכים חזרה שהיוו חלק מרכזי בספרייתו. חלק קטן היו על שפת ערבית, חדית', צופיות והרוב משפט מוסלמי (77). בדרכו חזרה שהה עם שבט הטוובל שגם הם הפכו לחסידים שלו. בשובו לשבטו קבע את מקום מושבו בטמרסגויד ושם נשאר עד מותו למעט מקרים בודדים. ידיעותיו בפיק' ובצופיות הקנו לו מוניטין רב בתור מתווך והיה לאחד המשפיעים ביותר באזורו. עם הזמן שבטו והשפעתו הפוליטית גדלו והתחזקו. כאן יש סקירה של רקע פוליטי בין השבטים השונים במאורטניה במאה ה-19 . שבטים שונים עם יריבויות שונות על גבולות ומלחמות פנימיות על ירושת שלטון וכן האינטרס הצרפתי בסחר בגומי ותמיכתה בצד זה או אחר. עד 1845 הצרפתים נקטו עמדה בדלנית ולא התערבו בפוליטיקה של מאוריטניה כל עוד הגומי ממשיך להגיע. בשנה זו הוקם משרד לענייני חוץ בסנט לואיס, בשפך נהר סנגל ואז הם נקטו עמדה יותר מתערבת שאף הגיע למלחמה עם הטרארזה וברקנה. (רשת ביון). המעורבות הפוליטית הראשונה של השייח נזכרת במקרה של נקמת דם (דיה).6 אנשים נרצחו (3 משבטו של השייח) ע"י אנשי אוולד אחמד. שייח סידייה פתר את המקרה בחכמה תוך טיפול בכל צד שלא ירגיש מרומה או נפסד. מקרה זה תרם רבות למוניטין כמתווך. שבטו שלו הוכר כנדיב והוגן והצד השני קיבל דיה נדיבה מאד. מתוך התכתובת המרובה לגבי מקרה זה המחבר מסיק על המבנה הניהולי של הארגון של השייח. הבסיס היה משרד מצוות באנשים אשר היו תלמידיו של השייח והיו מלומדים ומצטיינים, 8 מהם היו מקורבים לו מאד וחלקם שהו איתו למעלה מ-60 שנה. הם היו רבי השפעה בשבט ושימשו גם כשליחים מטעם השייח במשימות שונות. את המשימות העדינות והדיפלומטיות ניהל סידייה עצמו. מלבד המשרד היו לו גם סוכנים ברחבי דרום מאוריטניה לרוב בשטחי האוולד איבירי, הם דאגו לקבל מנחות דתיות, לשלוח תכתובות, לדאוג למבנים שלו ולחקור מקרים שהובאו לפני השייח או לפשר בעצמם אם הוסמכו בשמו. כמו כן דאגו לאינטרסים של השבט, מרעה, חקלאות, בארות וכו'. תחת פיקוחו של השייח האוולד איבירי היו למקום מקלט שאינדיבידואלים וקבוצות שונות מצאו בו מפלט. חלקם היו גם פושעים או פליטים פוליטיים על פי; הצרפתים. חלקם אף פעם לא עזבו את מחנהו של סידייה ואלו שכן עזבו תמיד עשו זאת לאחר שהשייח הגיע להסדר בין הצדדים. גורם נוסף שתרם למעמדו הפוליטי לגדול היו הכוחות המופלאים או הנסים שיוחסו לו אם זה תעופה למכה לתפילת ערב או ריפוי של מגמגם והסתרת פושע וגמלו בתוך הכאפיה שלו ל-3 ימים מפני רודפיו. הנסים שלו היו הדגמה לכוחות פיזיים ומטאפיזיים שאדם בעל בקיאות דתית כשלו יכול להשיג. כל אלו תרמו רבות