FANDOM


Dann, Uriel/ Introduction: the Jordanian Entity

האשמים הופיעו לראשונה במרד הערבי עם שריף חוסיין בן עלי, האמיר של מכה ומטרתם הייתה לשלוט על מדינות חצי האי הערבי והסהר הפורה, ורק עליהם בגלל שלהגדרתם מצרים לא ערבית והמגרב רחוק מדי. הם ניצלו את המוניטין שלהם כממשיכי השושלת של בניה של פאטימה, בתו של הנביא וכשומרי המקומות הקדושים במהלך אלף השנים האחרונות. כדי להבין את ירדן יש להתייחס לנתונים הגיאוגרפיים של המדינה ההאשמית לפני 1967: מדינה שיש בה 2 מיליון תושבים, מתוכם 1/3 פליטים. למדינה אין משאבים כלכליים חשובים כדוגמת הנפט במדינות המפרץ ויש לה גבול טבעי רק במזרח ובדרום. המדינה ההאשמית שמרה על קשר עם מדינות המערב כמעט מתחילתה, כאשר בהתחלה זה היה באמצעות הלגיון הערבי. בין תומכי האשמים בתוך הממלכה אפשר למצוא את חברי המלך (בעלי עמדות מפתח, שקיבלו מעמד ושררה מהמלך), בדואים, כפריים. ואילו במרחב הבינ"ל אפשר למצוא את תומכיה בבריטים ובאמריקאים, במלוכות הערביות, ברוב המדינות המוסלמיות הלא ערביות ובחלקים מסוימים בישראל. בין מתנגדי בית המלוכה האשמי אפשר למצוא בתוך ירדן את הפלסטינים, הקומוניסטים והמוסלמים הפונדמנטליסטים ומחוץ למדינה בהתאמה את נציגי הפלסטינים (אש"ף לרוב), הרוסים וגמאל עבד אל נאצר המצרי כמנהיג הבולט של המתנגדים. המלך בירדן הוא מפקד הצבא והוא חולק את הרשות המחוקקת עם פרלמנט נבחר שמורכב מסנאט ממונה ולשכה נבחרת, ואותו הוא יכול לפזר. לעומת זאת את הממשלה (על שריה ורוה"מ) הוא ממנה. הסנאט הירדני (חצי ממספר החברים בלשכה) מורכב על פי חלוקה שווה בין הגדה המזרחית לגדה המערבית כאשר עד 1958 הוא מנה 40 מושבים, עד 1960 50 מושבים ואילו ב-1967 60 מושבים. הלשכה פעילה 4 חודשים בשנה וביתר הזמן ההחלטות מתקבלות בממשלה כאשר למלך יש אפשרויות וטו שונות, בין היתר באמצעות גיוס 2/3 מנבחרי הציבור לטובתו (דבר שלא נראה בעייתי במיוחד...). אוריאל דן מציין במאמר כי הלשכה שיחקה תפקיד מרכזי בין השנים 1955-1967 ואף הביאה לפרישת ממשלה באפריל 1963. כאן המקום לציין כי מפלגות זה דבר בעייתי בירדן – כאשר לרוב פעילותן אסורה על פי חוק, ובשנים הבודדות שפעילותן הותרה היא הייתה תחת פיקוח קפדני. למרות התנגדות המשטר היו עד אפריל 1957 מספר מפלגות שעברו לפעילות מחתרתית לאחר מכן. מפלגות אלו על פי רוב היו מזוהות עם מפלגות מחוץ לירדן ,כמו הבעת' הירדני שזוהה עם הבעת' מדמשק, התנועה הלאומית הערבית – מפלגה פוליטית בכל רמ"ח איבריה למעט שמה, שהייתה מזוהה עם עבד אל-נאצר, המפלגה הקומוניסטית שהייתה מקושרת ישירות עם מוסקבה והאחים המוסלמים שהייתה מזוהה עם התנועה המקבילה במצרים. בנוסף לכל המפלגות האלו, הפעילה ביותר הייתה המפלגה הלאומית סוציאליסטית שהוקמה ב-1954. רוב מנהיגיה באו מהגדה המזרחית והיו מהמעמד הגבוה והיא הייתה חסרה דמגוגיה אמיתית והתעסקות של חבריה בסוציאליות נתפסה כלא אמינה וזה גם מה שהביא להעלמותה. כך שבכל הנוגע למשטר ה"פרלמנטרי", זאת תהיה טעות לשייך לירדן מאפיינים מערביים... החברה הפוליטית בירדן של לפני מלחמת 1967 מורכבת מארבעה חלקים, כאשר חשוב להבין שבין החלקים אין גבולות קשיחים: החלק הראשון זה תושבי הכפרים והערים במזרח הירדן - ב-1948 חיו ב-300 כפרים ואלף ישובים כאשר יש רק 4 ישובים (עמאן, ירביד, אל-סלאט וכרך) שנחשבים למרכזים אורבאניים. על תושבים אלו הייתה השפעה על פי אזור מגוריהם – הסורים בצפון, הפלסטינאים במערב, והבדואים בדרום. רוב התושבים נקראו "ערבים" (כאשר עד 1940 ערבים משויכים כבדואים...) ומתוכם הרוב היה מוסלמים סונים, אולם יש מביניהם גם נוצרים (רובם יוונים אורתודוכסים) וארמנים. התושבים המקומיים היו נגישים לכל משרה אפשרית, אולם היו הבחנות בין אזרחים כאלו ואחרים, לעיתים על פי קשרי משפחה. החלק השני זה הבדואים, שרובם במזרח ירדן – אין הגדרה מה זה בדואי ויש תושבים בערים (כמו כרך) שנקראים בדואים למרות שכבר כמה דורות הם לא כאלו. המלך האשמי נתפס בעיני הבדואים כשייח' שבין יתר תפקידיו לפשר בין השבטים ובתמורה הוא קיבל את נאמנות השבטים הבדואים. כתוצאה מנאמנות הבדואים במהלך שנות החמישים הם הפסיקו להתעסק בעיסוקיהם הקודמים לטובת משרות ממשלתיות, לרוב אנשי צבא – כאשר הם התחילו ביחידות לא בדואיות אך מלחמת העולם הראשונה, מלחמת 48', הקמת ירדן והמאבק הערבי שם אותם בעמדות מפתח בצבא. החלק השלישי זה הפלסטינאים בכפרים ובערים שבגדה המערבית – הפלסטינאים תוארו תמיד גם כחלק מהירדנים וגם כאויביהם. ישנם כמה סיבות להגירת פלסטינאים לפני 48' מא"י לירדן כדוגמת נישואים, לחץ כלכלי וקריירה, כאשר הגירה לצד השני איננה נדירה כלל וכלל. בניגוד לנכבדים העירוניים שתמכו במלך, האינטלקטואלים הצעירים לא ומכיוון שהממשל דאג מהם ופחד שהם יזיקו לו הוא פעל נגדם החל מהדחתם מתפקידיהם וכלה בגירושם מירדן. כאן המקום לציין שהגדה המערבית לא התעניינה בפוליטיקה בין היתר בגלל המחשבה שהירדנים לא יכולים לעזור להם, מה עוד שהתייחסות הממלכה אליהם הייתה כאל אזרחים סוג ב'. בכל הקשור לעבודה אפשר לומר באופן כללי כי הפלסטינים היו מרוחקים ממשרות של כוח , אולם ישנם כמה "אבלים" כמו הניסיון לטעון שאין כזה דבר פלסטינאים או התחייבויות של המלך כלפי משפחות נכבדים ולכן בכל הקשור למינוי פלסטינאים הממשל שקל כל דבר בחשדנות. החלק הרביעי והאחרון זה הפליטים הפלסטינאים בשני גדות הירדן, במחנות הפליטים או באזורים מעורבים עם אזרחי הממלכה – לפליטים הייתה חשיבות בעיני השלטון בין היתר בגלל שהם היו מפוחדים, חסרי הנהגה ולכן הם נשמרו על ידי המשטרה והצבא בצורה קפדנית ושיחקו תפקיד קטן יותר בירדן עד 67' לעומת הפלסטינים שאינם פליטים. הפליטים שכאמור נחשבו לאיום בעיני השלטון לא זכו לקבל תפקידים וזה גרם להיותם ממורמרים כי רובם היו אינטלקטואלים וזה הוביל אותם בזרועות פתוחות לעבר האלימות, כאשר אין להם מה להפסיד. נקודה נוספת בנוגע לפליטים זה העובדה שהם טופלו על ידי ארגון מטעם האו"ם UNRWA) ונתמכו כלכלית על ידי ארה"ב – כך שסופק להם מזון וציוד וזה יותר ממה שהיה לתושבים האחרים בירדן (דבר שלא תרם למעמדם בעיני יתר האוכלוסייה...) מצד שני המשטר הירדני היה זקוק לתמיכה הזאת כדי לא להשקיע משאבים כלכליים שאין ביכולתם להשקיע והיו עלולים להביא לקריסת המדינה או לחילופין לגרום להתמרמרות בקרב יושבי מחנות הפליטים... מחבר המאמר מנסה לתקן טעות היסטורית ומציין כי 2/3 מתוך הפליטים התיישבו בערים ובכפרים ולא במחנות פליטים – בשתי הגדות, כאשר בגדה המערבית הם התיישבו בכפרים ובישובים קיימים ואילו בגדה המזרחית הם התיישבו בפריפריה של הערים הגדולות ויצרו מצב שב"עמאן הגדולה" יש רוב פלסטיני, למרות שהיא עיר הבירה של המונרכיה האשמית. באופן כללי אפשר לדבר על העדפה כלכלית של הגדה המזרחית על פני הגדה המערבית, כאשר השתמשו בסיוע של UNRWA כדי להסיח את הדעת מהעדפה זו, בטענה שהארגון הזה מטפח את הצד המערבי. על פי סקירה קצרה זו אפשר להבין שאין הזדהות בין תושבי ירדן למדינה, וכן כי הממלכה הירדנית הייתה ממלכה ענייה, וצירופה של הגדה המערבית, והפליטים שלה רק הגדיל את בעייתיות המצב ולכן קל להבין את הניסיון של עבד אללה ולאחר מכן חוסיין להתאים את המדיניות שלהם לכזו שתמשיך להזרים סיוע זר לממלכה.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית