FANDOM


www.student.co.il/meast


The Early Islamic Conquests


Fred Donner



שבט ומדינה בח"א ערב האסלאם, שעלה בח"א ערב כגורם המאחד בין שבטים, שקודם לכן התחרו זה בזה, אפשר למוסלמים החדשים להתאחד לראשונה תחת מחמד ואבו-בכר ולצאת למסעות הכיבושים. בראש כל שבט שהצטרף לאיחוד, עמד נציג מקורייש או מבני מדינה ("אנצאר" - انصار), שנקרא עמיל (عَمِيل) והיה אחראי על איסוף המסים ועל השבט בכלל. סוגי מסים: 1. זכאת – ركاة – שהיה המס הבסיסי לאוכלוסיות מוסלמיות יושבות-קבע.

2. צדקה – صدقة – שהיה מס המשולם בד"כ בגמלים ונגבּה מאוכלוסיות שבטיות-נודדות, בלא קשר לדתן.

3. ג'זיה – الجزية – שהיה מס מיוחד לאוכלוסיות יהודיות/נוצריות שלא ויתרו על דתן. אזרחים אלו נחשבו לנתינים ולא למשתפי-פעולה עם המוסלמים. מס זה היה יכול להיחסך, אם יחיד או קהילה תרמו תרומה מיוחדת לאסלאם.

· המסים לא תמיד נגבו בהסכמה והיה לעתים צורך לשלוח שליחים מיוחדים ע"מ לגבות אותם. ישנן עדויות להתמרמרות ולחוסר הרצון לשלם, בעיקר בקרב הנוודים.

· הגיוס לצבא הכובש היה ערך חשוב מאוד בעבור הח'ליפים הראשונים (שהיו מוכנים אפילו לוותר לקהילה על מסים בעבור שליחת בניה לצבא!) והחיילים שהגיעו מן השבטים הנודדים היו מאורגנים וכפופים להוראות מן האליטה השלטת.

· השליטה על השבטים הנודדים הערביים היה תהליך חשוב והכרחי בביסוסה של קהילת המוסלמים והפיכתה למדינה!

· הרכב החברה הערבית לאחר מלחמות הרדה:

1. השכבה השלטת – בני קורייש, אנשי מדינה, ואנשי אל-טאיף שנותרו נאמנים לאסלאם ברִדה.

2. שכבת הביניים – שכבה דקה של אנשי שבטים מח"א שהיו בקשרי מסחר עם המכאים.

3. אנשי שאר השבטים הכבושים.

· המורדים מן הרִדה בתחילה לא יכלו להיות בצבא הכיבושים, כיוון שנתפסו כלא נאמנים. רק בימי עֻמר הוחלט לקבל גם אותם, כיוון שמצבת החיילים המגיעים מן האליטה פשוט התחסלה!

· הגיוס של מורדים לשעבר לצבא הגדיל משמעותית את שכבת הביניים הנאמנה לאליטה השלטונית. הייתה בכך משום סכנה שאיגוד של קבוצות גדולות של מורדים-לשעבר עלול לעורר מחדש מרידה. העובדה שמרידה כזו לא פרצה מלמדת על הצלחתו של האסלאם באיחודם של שבטים שונים וסיפוחם אליו!

· צורות לשילובם של השבטים במדינה:

1. אידיאולוגיה ← קשירת השבטים לדת מטעמי אחדות ואיחוד; סמכות האל היחיד (מה שסייע למחמד בתקופתו!).

2. מניעים חומריים גרידא ← חלוקת השלל ולבסוף אף מיסוד שיטת החלוקה. בתחילה, הונהג "עטאא'" – חלוקת שלל מסודרת ללוחמים – קשירת החיילים באינטרס ויצירת עידוד לשבטים שלא למרוד.

3. חלוקת אדמות בטריטוריות כבושות לשם יישובן או עיבודן – בתמורה לנאמנות.

4. גיוס לצבא ← הצבא מיזג ואיחד בין שבטים שונים (ובנוסף החליש את השבטים הנודדים בכך שלקח מהם את השכבה הלוחמת שהייתה מועדת למרידות).

· האליטה, שהייתה במקורה גם היא שבטית, הבינה את כוחו של השבט להתאגד לאיחוד כללי, כמו גם לפילוג כללי! האליטה השכילה להתעלות מעל זה ובעזרת הצורות שהוזכרו לעיל, הצליחה לרתום אל המדינה המוסלמית את השבטים.

· האליטה ידעה להשתמש בקשרי השבטים גם לצרכיה:

1. סיווג מגזרים וקבוצות באוכלוסייה לצורכי גביית מס/ תשלומי משכורת.

2. היכרות אישית בין לוחמים ומפקדים בצבא ← צמצום הסיכוי למרידה או עריקה.

3. מנהיגי שבטים נאמנים שימשכו אחריהם מאמינים נאמנים נוספים למדינה המתהווה ← תוספת כוח-אדם ללחימה.

· האליטה ניסתה לקרב אליה מנהיגים בולטים משבטים-נודדים שונים ע"מ לקשור אותם ואת נאמניהם לאסלאם, ולא הם עלולים לצאת כנגד האסלאם. שיטות שונות לזכייה בנאמנות המנהיגים:

1. הגדלת נתח השלל למנהיג (נחשב כ-טאלִיף אל-קֻלוּבּ – "פיוס לבבות").

2. נישואין פוליטיים.

3. מענק מתנות או אדמות פרטיות (נכסים).

4. חיבור מנהיגים לאליטות עצמן – באירועים, פגישות וכו'.

המדינה והנוודים · המפתח לקיום ולהמשכיות של המדינה – שליטה ופיקוח על הנוודים!

· האסלאם טיפח תכונות של יושר ונאמנות – פורשו כתכונות לא-"נוודיות".

· הייתה תחושה חזקה של בוּז מצד המוסלמים העירוניים-המיושבים כלפי הנוודים חסרי-המוּסר.

· החשש האמיתי מפני הנוודים היה מן הסכנה הפוטנציאלית הגלומה בהם כנגד אחדות ויציבות המדינה, וכנגד יציבות האליטות!

· האליטה המוסלמית, המכירה את חיי הנוודות מחיג'אז, הכירה את הנוודים ואת כוחם וחששה מפני מרד.

· האליטה העדיפה תמיד לשריין משרות בכירות בשירות המדינה למוסלמים מיושבים, לא-נוודים, שנתפסו כ"בטוחים" יותר; כאלו שלא עשויים למרוד.

· האליטה יזמה מדיניות של יישוב הנוודים בתקופת הכיבושים (לשם-כך מצאו צידוק במעשי מחמד שתמך ביישוב ובהפסקת הנדודים, ובנוסף, בשיטת המיסוי המוקדמת, המפלה לרעה נוודים). ביוזמה זו, המשכורות ללוחמים מותנות בהתיישבות ובהפסקת הנדודים! ← חייל שהתיישב היה זכאי למשכורתו.

· נבנו ערי-צבא (אמצאר, امصار) ← באופן רשמי ע"מ לפקח על האוכלוסיות הזרות (ביזנטיות וסאסאניות) באזורים הכבושים, אך בפועל, גם על מנת לפקח על אוכלוסיות הנוודים בח"א ערב ובסוריה.


הסיבות לכיבוש המוסלמי הונהגה מדיניות מכוונת בכיבוש ויישוב הסהר-הפורה ← הקמת ערי-צבא שישמשו כאמצעי שליטה על אוכלוסיות נוודים ורתימת אוכלוסיות אלה להתפתחות המדינה ולהגנה עליה. השבטים הנודדים לא עזבו את ח"א ערב מתוך מצוקה או אסון! ← העזיבה הייתה מתוך הצטרפות לצבא ולהטבות שמציע שירות המדינה, עזיבה בעקבות חיפוש אחר שטחים חדשים, ובעיקר, האליטה שהתפתחה מתוך אוכלוסיית שבטים-מיושבים, תמרנה את השבטים הנודדים לשם הגברת אחיזתה בשטחים נרחבים ולשם הגברת הפיקוח עליהם, הנוודים. הערבים היו לכאורה חלשים, טכנולוגית ומקצועית, מול יריבותיהן המעצמות בשדה הקרב. עם זאת, יש לזכור כי המעצמות הגדולות היו מותשות ממלחמותיהן האינסופיות ומסיבות רבות נוספות (דת, אוכלוסיות מתנגדות בתוכן וכו') את ההצלחה המוסלמית יש לזקוף בעיקר לזכות היכולת של המדינה המוסלמית העירה לרתום למטרותיה את כלל הלוחמים הטובים של ח"א ערב, וגם לכוחה הרב של דת האסלאם במתן התשתית לתלכיד הזה. מה גרם לאליטה המוסלמית הצעירה לאמץ מדיניות הרפתקנית של התפשטות וכיבוש? 1. הרצון להרחיב את שלטון וריבונות האסלאם,כדת.

2. שאיפה (אפשרית) של בני קורייש בעיקר לשמר ואף להרחיב את המסחר הטרנס-ערבי שעסקו בו, ואף למצוא נתיבי-מסחר חדשים צפונה.

3. סיבות כלכליות נוספות ← גביית מסים מאוכלוסיות בטריטוריות כבושות; שלל; גיוס עבדים.

4. רצון לבסס ולהנציח את מעמדן של האליטות השלטוניות הלא-ותיקות ולהצדיק את מעמדן.

5. רצון לתפוס שטחים חדשים ע"מ להציעם לנוודים כמקומות התיישבות.






www.student.co.il/meast

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית