FANDOM


היסטוריה חברתית – תרבותית: מאמרו של דייל איקלמן/הקהיליה הכפרית: זמן: המאה ה-20. מרחב: מצרים, תימן, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לבנון, סוריה, ערב הסעודית, ארצות המפרץ הפרסי. סוגיות: תנאיה האקולוגיים של יחידת הניתוח משפיע על אופי הקשרים שנוצרים בתוכה. הקשרים הסוציולוגים בין הפרטים בחברה בעיר שונים מהקשרים בין החברות בכפר. המחקר האנתרופולוגי מתבסס על בחינת ההבדל בין ערים מרכזיות לפרובינציאליות ומדגיש את השוני ביחסים הבין אישיים בין הפרטים. החלוקה המסורתית של החוקרים את החברות במזה"ת לעסקני העיר (חאדארים) ולכפריים מכובדים (בדואים) דיכוטומית ואינה נותנת ביטויי לכפריים (פלאחים). איקלמן מציע לבחון את הכפר על מנת ללמוד על אופי הקהילה. איקלמן מדגיש את חשיבות החקלאות כמדד לארגון הפנימי חברתי-כלכלי של הקהילה הכפרית, לדוגמה: מקור המים בכפר כמעצב את החיים החקלאיים והחברתיים סביבו.איקלמן דוגל בגישה תפקודית אשר עבד אלחמיד אל-זין, חוקר שבחן מסגרת של כפר במצרים, דוגל בה. אלזיין טוען כי בניית סכר אסואן במצרים שינה מבחינת בני הכפר את אופי החיים בכפר שחקלאותו התבססה על הצפה טבעית ולא על השקיה. על ידי תיאור החיים סביב גלגל המים שכעת היו תלויים בו לחקלאותם, אל-זיין מוכיח את משמעות מקור המיים כגורם המעצב את הכפר, ושהתפקודים בו תלויים בתנאים האקולוגיים. אל-זיין מדגיש את חשיבות החברות של הפרט בקהילה הכפרית ואת ההשתתפות בטקסים, את ההצדקה התפקודית בהסדרים המסורתיים אשר מאפיינים את היחידה הכפרית כמערכת סגורה. אמריס פיטרס, חוקר אשר כתב אודות כפר שיעי בדרום לבנון וניתח את המבנה החברתי והכלכלי של הכפר, מציג גישה המגבילה את הגישה התפקודית לעיל, בעלת סייגים לגביה. למעשה, פיטרס אימץ את החלוקה הטבעית שבני הכפר עצמם יצרו: הקבוצה הראשונה - קבוצה של המשפחות המשכילות, צאצאי עלי(בן דודו של מחמד) – הם נקראו 'סעיד', ובראשם עמד ה'שייח. קבוצה השנייה - של סוחרים (כחמשית מאוכלוסיית המסלמים), והקבוצה השלישית, הגדולה ביותר , של הכפריים. כלכלה והקהילה הכפרית: תפיסה חדשה במחקר האתנוגרפי גורסת כי אורח חיים ואופי העבודה משפיע על עיצוב החברה ומשתנה במהלך הזמן. החוקרת שילה וייר מייצגת גישה חדשה זו, ובחנה את הקהילה הכפרית דרך עיני מחקר אתנוגרפי . גישה זו משלבת מרקסיסטית אשר רואה במצב הכלכלי מאפיין ליצירת מעמדו החברתי של הפרט. וייר בחנה את תפקיד לעיסת הגת בתימן כמאפיין מעמדי סוציו-אקונומי. היא מצאה כי הטקסיות שכרוכה בלעיסת הגת מבטאת את המעמדות החברתיים של הפרטים המשתתפים בריטואל זה. תזות: הקשרים בין הקבוצות כפי שמדגים איקלמן, הם קשרים של קבוצה החיה בטריטוריה משותפת, ומאוחדת בקשרי משפחה (גם אם אין בפועל קשרי דם בין כל גורמי המשפחה). התנאים האקולוגיים הם המשפיעים על עיצוב החיים בכפר, ומקור המים כמוקד עבור האנשים (שחשיבותו עבור האנשים מקבילה לחשיבותו של מסגד). מעמד הפרט בכפר נקבע על פי תפקודו הכלכלי בכפר, כך בעלות על אדמות תרמו לסטטוס החברתי . בחינת הפרטים במרחב גאוגרפי מסויים, תורמת להבנת רשת הקשרים בינהם, איחודם לקבוצה חברתית, ויחסיהם עם קבוצות אחרות במרחב. פיטרס ראה בעייתיות בגישה זו אשר ניסתה להתאים את כל מרכיבי הכפר לאיפיון אחד חד-גוני, והציע בחינת המעמדות החברתיים על פי השינויים ההיסטוריים שחלו בתוך החברה, וכך להיות ערים לאמורפיות והדינמיות שבחברה הכפרית אשר מתאימה עצמה לשינויים אלו. מתודה: במאמר זה, איקלמן מדגיש את חשיבות התיאוריות האנתרופולוגיות לעיצוב המחקר האתנוגרפי, ומדגים באמצעות חוקרים שונים המייצגים גישות אנתרופולוגיות שונות, כיצד התיאוריה הסוציואקונומית לבחינת מהות הקהילה הכפרית משתנה. הדגשים השונים שהגישות הללו מייצגות מוכיחים את חשיבות המחקר האנתרופולגי ליצירת תמונה שלמה המתארת נאמנה את המבנה החברתי ותפקודיו.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית