FANDOM


Erik Zürcher - Democratic Party Regime, 1950-1960 , פרק 13 הפרלמנט והממשלה החדשים: בבחירות שנערכו במאי 1950 DP ניצחה את את RPP וקיבלה 408 מקומות בפרלמנט לעומת 69 מקומות של RPP. חברי DP היו צעירים יותר, אך ביניהם היו פחות בעלי השכלה גבוה, היו חסרים מומחים בכלכלה ומשפטים. ל- DP לעומת RPP לא היו קשרים עם החוגים הביורוקרטים והצבא. ג'לאל באיאר נבחר לנשיא המדינה ואדנן מנדרס לראש הממשלה. DP חשדה מהביורוקרטיה והצבא ולכן בחרה למשימה עיקרית להשתלט עליהם. יחסים בין שתי המפלגות: DP ציפתה לעזרה מסוימת מצד האופוזיציה (RPP בעיקר) בשינוי וקידום המדינה, אך לא זכתה בה והחליטה לעשות לה "חיים קשים". RPP מצידה החליטה לנסות להחזיר את היוקרה שנהנתה ממנה בימי השלטון ושינתה את תוכנית "ששת החצים" למודרנית יותר אשר תתאים לתנאים סוציאלים חדשים שנוצרו.השינוי לא הבטיח את קולות הבוחרים

ו- RPP החליטה לשמור על האיפוק זמני.

כמו כן, DP חששה מאיסמט אינונו (Pasha factor) שעדיין היה חזק בתור ראש המפלגה ונהנה מתמיכת הצבא והביורוקרטיה. כדי להמנע מירושת RPP, DP מתחילה "לנקות" את משרדים ממשלתיים בכל הרמות מאנשי RPP. בנוסף לכך, כדי להחליש את היריב, DP מחרימה את כספי ה-RPP שהיו בבנק המדינה וסוגרת את בתי וחדרי העם.הנכסים הללו עוברים לקופת המדינה. בחירות 1954: התחזקות של :DP חולשת DP תוקנה על ידי הגברת הפיקוח על העיתונות ואיניברסיטאות בשנת 1953. ההצלחה הכלכלית של המפלגה הבטיחה לה תמיכת הציבור הרחב, במיוחד באזורי הכפר. בבחירות של 1954 DP מקבלת 503 מקומות לעומת רק 31 של RPP. שוב,האזורים שתמכו ב-RPP נמצאו במזרח המדינה ששם השפעת בעלי האדמות וראשי השבטים על האוכלוסיה הייתה עדיין חזקה. הניצחון בשנת 1954 היה שיא ההצלחה של DP: המשבר הכלכלי הגובר וחוסר נאמנות מצד הצבא ואינטלקטואלים רמזו על הירידה. התפתחויות כלכליות: השינוי החל לא בתקופת DP בשלטון אלא בהחלטות של ממשלת אינונו בשנת 1947 (קבלת סיוע מכני – טרקטוקים – במסגרת תוכנית מרשל בשנת 1949). DP הראשונה ששמה את החקלאי בחוד החנית של הכלכלה. הסוד היה בהשגת הלוואות זולות לחקלאים וקניית תוצר חקלאי במחירים גבוהים ע"י TMO- סוכנות הקניה הממשלתית. בשנים הראשונות ההתקדמות שנתמכה ע"י סיוע אמריקאי רב הייתה מרשימה. בהלוואות גדולות הושג מיכון החקלאות והתעשיה. השילוב של תנאי מזג האויר המעולים בשלוש שנים הראשונות של שלטון DP ומיכון שאיפשר שימוש בשטח חקלאי גדול יותר גרמו לפריחת החקלאות ולרווחים גבוהים בשוק החקלאי. תחת השפעה אמריקאית הפרלמנט בשנת 1951 מקבל חוק של עידוד המשקיעים הזרים בכלכלה התורכית. למרות זאת, התגובה של בעלי עסקים ותעשיינים המקומיים הייתה מאכזבת: הם עדיין שמרו על המסגרת המשפחתית בעסק והססו מהתערבות של המשקיעים הזרים, לכן לעומת העידוד הממשלתי כמעט ולא נראו משקיעים זרים בשוק המדיני. זוהי הסיבה שקרוב ל-50% של ההשקעות ניתנו ע"י המדינה והושקעו בפיתוח רשת הכבישים, תעשיה וחקלאות. פיתוח הכבישים נתן גישה לאזורי כפר נידחים וגרם לריבוי כלי רכב בבעלות פרטית שהזניח את ההתפתחות של הרכבות שהיו בבעלות המדינה. יעילות של ההשקעות הופחתה בגלל 3 סיבות: 1. הדמוקרטים רצו תוצאות גבוהות ומהירות. 2. רה"מ מנדרס חשש מתכנון כלכלי מסיבות אידאולוגיות. 3. חלוקת ההשקעות נעשתה בהתאם לשיקולים פוליטים ולא כלכליים. חלוקת ההכנסה ומדיניות סוציאלית: הצמיחה החקלאית הקפיצה את הרווחים של החקלאים כאשר המשכורות של הסוחרים ותעשיינים בערים ירדו. למרות ההשקעה בחקלאות, שנות ה- 50 היו התחלת ההגירה מכפר לעיר: הפועלים חיפשו עבודה חילופית בתעשיה בתקופות שלא היה צורך בהם בחקלאות. הענף התעשייתי המתפתח לא יכל לקלוט את כל הפועלים והם הפכו לבעלי עבודה מזדמנת או רוכלים ברחוב. כמות גדולה של המהגרים גרמה לבנייה לא חוקית של שכונות הפחונים בשולי העיר (gecekondu) שעם הזמן הפכו לחלק בלתי נפרד מהעיר. ארגוני העובדים: כאשר DP הגיעה לשלטון, רוב הפועלים עדיין לא היו מאורגנים. היה קיים איגוד הסוחרים ועוד כמה איגודים לא גדולים. כל אלה היו קשורים ל-RPP דרך לשכות העובדים. כדי לנצח בבחירות DP הבטיחו לתת לפועלים את זכות השביתה, אך לאחר הבחירות הבטחה זו נשכחה במהרה. בשנת 1952 איגודי הסוחקים התאחדו ונקראו Türk İşאבל זה לא שיפר את המצב של האיגודים. משנת 1957 והילך הממשלה ניסתה למנוע את המגעים בין האיגודים לחוגים לאומיים או איגודי התעשייה השונים. הצטברות בעיות כלכליות: הבעייה העקרית של DP הייתה ברצונה להגיע לתוצאות גבוהות תוך זמן קצר. תוכנית המודרניזציה דרשה משאבים רבים וכמויות גדולות של חומרי גלם ומכונות. משנת 1947 תורכיה נכנסה לתקופת הגירעון. ההישגים החקלאים נבעו ממזג האויר טוב ולא משיפור בשיטת העיבוד של הקרקע, שימוש בדשנים או מערכות השקעיה חדישות. כאשר מזג האויר השתנה לרע, תורכיה נאלצה לייבא את החיטה שוב. הממשלה שמרה על מדד הייבוא וההשקעות. זה העניק לתורכיה עמדה נוחה במלחמה הקרה ושמר לה זכות לקבל עזרה כלכלית והלוואות בתנאים נוחים. DP יכלה לשפר את המצב הכלכלי ע"י שיטת המיסוי החדשה באזורי כפר, אך נמנעה מכך עקב שיקולים פוליטים. במקום זה בנק המדינה המשיך להדפיס כסף חדש וזה גרם לצמיחת האינפלציה. החולשה של הכלכלה התורכית הורגשה בשנת 1953 כאשר תורכיה החלה להשתלב בכלכלה העולמית. חולשת הכלכלה גרמה לצמיחת האינפלציה, שוק השחור וגירעון. יחד עם זאת הממשלה הצליחה לבנות בסיס תעשייתי וחקלאי ופיתחה רשת של הכבישים ששיפרו את המוביליות. התחזקות האופוזיציה וחזרה למדיניות רודנית: בבחירות של 1954 מנדרס נתמך ע"י האיכרים אשר הושפעו מהישגים חקלאיים. הבחירות של 1958 הראו את הירידה של DP. היא קיבלה 424 מקומות בפרלמנט ו-RPP קיבלה 178מקומות. בעייה רצינית יותר הייתה בחוסר תמיכה בין האינטלקטואלים, אנשי צבא וביורוקרטיה. האינפלציה פגעה בבעלי משרות ממשלתיות (מורים, פקידים, קצינים ועוד). DP חשדה בביורוקרטים כתומכיו של אינונו ולכן החליטה לשלוח לפנסיה מוקדמת את כל מי שעבר 25 שנות שרות. ההתנגדות נראתה בשנת 1955 כאשר החלו מהומות רבות. כתוצאה מביקורת על DP בכלל ומנדרס בפרט התפלגה מ-DP קבוצה שהפכה למפלגת החופש (FP). DP הגבירה את ההשפעתה על העיתונות וחופש הדיבור ואסרה התארגנויות פוליטיות למעט לפני הבחירות. במהלך שנת 1956 חודש חוק ההגנה הלאומי שפיקח על המחירים ואספקה. החילוניות: בסוף שנות ה-50 המשבר הכלכלי, התנגדות האופוזיציה ואיבוד התומכים בקרב האוכלוסיה העירונית גרמו ל-DP לפנות לדת כמקור הכח. היה ניסיון לגייס את גורם הדת למטרות פוליטיות ולמוטט את התפיסה הכמאליסטית של מדינה חילונית. החלשת המדיניות החילונית חיזקה את איסלאם בחיי יומיום בערים ששם השפעתו הייתה חלשה יותר מאזורי הכפר. יחב"ל: תורכיה האטלנטית: לאחר מ"ע ה-II תורכיה החלה להשתלב יותר במערכת הקפיטליסטית העולמית לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינת יחסים בינ"ל ובטחון (הגנה). המעצמות המערביות המשיכו לפקח על תהליך הדמוקרטיזציה בתורכיה וזה לעומת החזון של "ניטרליות זהירה" הכמאליסטי. יחסי החוץ של תורכיה נבעו מעמדתה במלחמה הקרה. בשנת 1952 תורכיה נכנסה לנאט"ו שהתקבל כהישג גם מצד של DP וגם מצד של האופוזיציה. החברות בנאט"ו הבטיחה הגנה מפני ברה"מ והמשך הזרמת הסיוע הכלכלי . הסכמים אזוריים: חברות בנאט"ו השפיעה על עמדת תורכיה בבלקן ובמזה"ת. במזה"ת ארה"ב ניסתה לגשר בין תורכיה למצרים, אך ללא הצלחה רבה. יחסי תורכיה עם מדינות ערב נבעו מסיכסוך ערבי-ישראלי. ישראל נתפסה כתומכת בברה"מ ולכן תורכיה העדיפה את מדינות ערב אבל כאשר היחסים בין ישראל לארה"ב התחזקו בשנת 1949 תורכיה שינתה את עמדתה. לאחר כישלון של ברית עם מצרים תורכיה ניסתה להתחבר לפקיסטן. באותה תקופה היא חתמה על ההסכם הבגדדי (Baghdad Pact) שבריטניה, איראן,פקיסטן ועיראק הצטרפו עליו. במשבר תעלת הסואץ תורכיה רצתה לתמוך במצרים עך לאומנים ערביים קיבלו את זה (וגם חתימה על ההסכם הבגדדי) כמדיניות בובות של מערב. כמו כן, בשנת 1957 המתח בין תורכיה לסוריה גבר עקב בעיית חבל אלכסנדרטה וכמעט הפך למלחמה. בשנת 1958 היה שינוי באנשים בעמדות המפתח בבגדד ולכן מנדרס שקל לפלוש לעיראק. רק התערבות של ארה"ב מנעה זאת. ב-1960 ההסכם הבגדדי הפך לארגון הברית המרכזית (CENTO) בהשתתפות המלאה של ארה"ב. מדינות חברות הארגון דאגו בעיקר לאימון כוחות משותף ושת"פ צבאי אחר. בבלקן תורכיה הייתה מודאגת מבולגריה שהייתה תחת השפעת ברה"מ. כתגובה לעזרה לארה"ב במלחמת קוריאה בולגריה גירשה 250,000 אזרחים דוברי תורכית שגרם לסיכסוך בין שתי המדינות. בקפריסין תורכיה העדיפה לשמור על הגבול הכפול בינה לבין יוון מסיבות בטחוניות. זוהי דוג' לשיקולים פרגמטים של תורכיה ביחב"ל. DP וצבא: ב-1958 נעצרו מס' קצינים באשמת ניסיון מרד נגד הממשלה. זה מראה שהיחסים בין DP לצבא אף פעם לא היו טובים. סיבה נוספת לכך היא בחברות בנאט"ו שדרשה החלשות של הצבא שנגד את האינטרסים של אנשי הצבא. למרות זאת, חברות בנאט"ו עזרה לצבא והוא נהיה מתקדם יותר והתפתח בצורה טובה. השנים האחרונות של מנדרס: ב-1957 מנדרס ניסה לגייס את תמיכת הציבור בפתיחת חזית המולדת: העיקרון היה בהקראת רשימות המצטרפים ברדיו כדי לעודד את האנשים לתמוך בממשלה. בשנים 1958-59 מנדרס זוכה לתמיכה עקב שתי סיבות: קבלת סיוע בגודל של 359$ מיליון וניצולו בדרך הפלא בהתרסקות המטוס שכמעט כל הנוסעים נהרגו. זה הציג אותו כנבחר ע"י האלוהים ששומר עליו. באפריל 1960 הפרלמנט מרכיב ועדה לחקר פעילות האופוזיציה. קיום ועדה זו נשלל ע"י מומחים לחוק מאונ' איסטנבול ואנקרה ולכן ניסו לנקוט אמצעים משמעתיים נגדם שגרם להפגנות ומהומות בקרב הסטודנטים. הממשלה דיכאה את המהומות בעזרת הצבא. על העיתונות נאסר לדווח על המהומות בתורכיה וכתחליף היא שידרה תמונות דומות מקוריאה ששם הדיחו את הנשיא. כאשר במאי הוועדה דיווחה למנדרס שקיימים קשרים בין קציני הצבא ל-DP , מנדרס הורא לעצוראת אותם הקצינים. ב-27 במאי 1960 הצבא ללא התראה מוקדמת השתלט על בינייני הממשלה ועצר את כל חברי DP, כולל הנשיא ורה"מ.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית