FANDOM


Goffman - Ottoman Millets in the Early 17TH Century

רעיון ה"מלת" מתחרה עם רעיונות אחרים כמו "מדינת הע'אזה" ו"תזת השקיעה", כאחד מהיסודות המרכזיים שסביבם נכתבה ההיסטוריוגרפיה העת'מאנית. סביר להניח שחלק מרעיונות אלה מקורם היה בעת'מאנים עצמם.

מלת בהיסטוריוגרפיה העת'מאנית עבור ההיסטוריון של האימפריה העת'מאנית, המילה "מלת" פרושה הוא המנגנון/מוסד/אמצעי לגביית מס מהאוכלוסייה הלא מוסלמית הרבגונית באימפריה. מאחר שאלה שאינם מוסלמים, "אנשי הספר" (הט'מים) שמרו על אוטונומיה יחסית ברוב תחומי החיים, יחסו את המלת אליהם, כאל קהילה נפרדת בתוך האוכלוסייה המוסלמית.ישנם היסטוריונים, המתמחים בהיבטים הסוציו-דתיים של החברה העת'מאנית, אשר יוצאים נגד הפרדת הקהילות האלה מסביבתן המיידית. באופן זה קהילות עת'מאניות-ארמניות, יווניות אורתודוקסיות, קתוליות, קופטיות, מרוניות ויהודיות נבחנו (ועדיין נבחנות) באופן אוטונומי, עם התחשבות מינימאלית לקשריהן עם המדינה המוסלמית ועם החברה בה חיו ואשר בה הטביעו את חותמם המיוחד. לדידם של חוקרים אלה, המלת נשאר פחות או יותר ללא שינוי מהמאה ה- 15 עד המאה ה- 19, אז המוסד עבר ראורגניזציה משמעותית בעקבות השפעות מערביות. דבר זה מסייע אולי להבין עד כמה חשוב היה מוסד המלת בהבנת ייחודה של האימפריה, תקופת קיומה הארוכה ולבסוף התמוטטותה. כאמור, כמה היסטוריונים הטילו ספק בתיאוריה הנ"ל. הם טוענים כי לפני המאה ה- 19 העת'מאנים עצמם בקושי עשו שימוש במילה מלת, ובוודאי שאם עשו שימוש-הוא לא היה בהקשר שאליו מתכוונים ההיסטוריונים בני ימינו. הם טוענים כי המונח נוצר בתקופת התנזימאת, כאשר נעשו ניסיונות לכפות התמערבות ומודרניזציה על האוכלוסייה. גופמן מציין כי ניסו לשייך מושג מהמאה ה- 19 למאות הקודמות, אך דבר זה אינו נכון, אדרבא: באזכורים הבודדים של המילה במסמכים העת'מאנים של המאה ה- 19, המלה מתייחסת ללא ספק גם לעולם המוסלמי וגם לעולם הלא מוסלמי, אין הפרדה ברורה בין מוסלמים לבין נוצרים ויהודים. עולה גם השאלה האם נהגו כלפי המיעוטים בהתאם לחוק הנוקשה של האסלאם, ואלה חיו בקהילות סגורות ובלתי משתנות, או שהמציאות של האימפריה הרבגונית, הקוסמופוליטית, שהיה בה מסחר בינלאומי ער, גברה על החוק הדתי. יש צורך בבחינת הנושא, משום שהוא משליך גם על התקשורת בין החלקים השונים בחברה העת'מאנית. במשך מאות בשנים, השיטה שאנו מכנים אותה בשם "מלת", סיעה לאימפריה לארגן בקבוצות ולשלוט על החלקים השונים של החברה העת'מאנית, ולשמש כמקור לגיטימי לסמכות עבורם. חשוב להבין איך השיטה עבדה ואפשרה לאימפריה לשגשג. בחצי הראשון של המאה ה- 17, המילה העת'מאנית הנפוצה ביותר לתיאור כל קבוצה או קהילה, בין אם הייתה דתית, חברתית, צבאית או פוליטית לא הייתה כלל "מלת", אלא "טאיפה". ביורוקרטים עת'מאנים השתמשו במושג זה בד"כ. המילה "מלת" מופיעה אף היא בחומר העת'מאני של המאה ה- 17, לעתים צמודה למילה טאיפה. ניכר שגם העת'מאנים עצמם לא הבחינו באופן ברור בין שתי המילים, והם היו למעשה אותו הדבר מבחינתם.


דוברובניק באימפריה העת'מאנית העיר החצי אוטונומית של דוברובניק (רגוזה) מאפשרת מתן דוגמא טובה של המונח "מלת" במאה ה- 17. באסלאם היו 2 קטגוריות פוליטיות: דאר אל אסלאם ודאר אל חרב. הממשלה העת'מאנית יצרה קטגוריה שלישית, דאר אלעהד. מונח זה התייחס לטריטוריות אשר היו או בתהליך של כניסה לאימפריה או בתהליך של יציאה ממנה, מעין מעמד ביניים. עם זאת, דוברובניק מעולם לא הייתה משולבת באופן מלא באימפריה אך גם לא הייתה לגמרי מחוצה לה, ולכן אינה מתאימה לאף אחת מהקטגוריות הללו. עיר המדינה הזאת גם לא הייתה בתהליך של כניסה / יציאה מהאימפריה. עם זאת נהנתה מקשר מיוחד עם האימפריה מאז המאה ה- 14. העת'מאנים נכחו באזור ממאה זו, אך לא כבשו ממש את העיר. העיר נותרה כמעין אזור השפעה עת'מאני. כך היא שילמה מעין מס לאימפריה, שימשה מקור עיקרי למס עבור האימפריה וכן כ"חלון אל המערב", שניתן לתעל דרכו משאים ומתנים וכן מידע על הנעשה באירופה. דוברובניק, שמשל בה נסיך, הייתה נאמנה לאימפריה מסיבה נוספת-העורף החקלאי שלה היה בחלקו טריטוריה עת'מאנית. בתמורה לנאמנותה, העיר זכתה למעמד מסחרי מיוחד באימפריה. בנוסף, מיקומה האסטרטגי, על החוף הדלמאטי, אפשר לה לשלוט באופן ברור בסחר באזור הבלקן במאות ה- 16 וה- 17. מצב זה, בו לסוחרים הדוברובניקים היו יתרונות על הסוחרים העת'מאנים, גרם למתחים ביניהם. סוחרים מהעיר, אשר ישבו בנציגויות בערים בכל רחבי האימפריה, טענו למעמד של "מסתאמן", תושב ארעי שמעמדו מובטח, ולא למעמד של ט'ימי, בן חסות. כך יכלו להתחמק ממס גולגולת. בנוסף, כאשר פקידים עת'מאנים ניסו לגרש אותם מהאימפריה, הם טענו כי יש להגן עליהם בעלי מעמד מיוחד. ברוב המקרים ידם של הדוברובניקים הייתה על העליונה. דוברובניק הייתה קשורה לאימפריה הן בפן הצבאי (שתפו פעולה) והן בפן הכלכלי מסחרי. המילה "מלת" מופיעה במסמכים העת'מאנים בהקשר לשני אספקטים אלה. כל הנ"ל מבהיר כי החלוקה לטאיפה ולמלת הייתה די תיאורטית. היו כאמור עוד כמה קטגוריות ביניים, ודוברובניק היא מדגם מייצג של התופעה הזאת.

יחסים בין נתינים עת'מאנים לזרים האימפריה היטיבה למשול באוכלוסיה המגוונת שלה. בניגוד לסברה הרווחת, היה סחר בין קהילתי ושתוף פעולה ער בין כל הקהילות השונות, ללא התחשבות בדתם.

זרים במנהל העת'מאני סוחרים לא מוסלמים, גם נתיני האימפריה וגם זרים, הופיעו יותר ויותר בבתי המשפט העת'מאנים. בהמשך, אנו רואים יותר ויותר זרים שנכנסים למערכת העת'מאנית (יהודים גובי מסים). היה מקרה מיוחד של קונסול אנגלי במוריאה (הייד) שרכש שטחים בפלופונז והפך למעשה למושל האזור העת'מאני. היה לו אפילו כוח של יניצ'רים תחת פיקודו.



סיכום תיאורית ה"מלת" סייעה לטשטש את הקשרים הבין קהילתיים הרבים בין חברי הקהילות הלא מוסלמיות באימפריה וכן את האדישות שבה התייחס הממשל העת'מאני לקשרים אלה. הקריירה של הייד במוריאה ומקרים נוספים, מראה שקשרים אלה בין הקהילות לא היו קפואים, כפי ששיטת ה"מלת" כביכול אפיינה אותם. הפך הוא הנכון. שיטה זו אפשרה את הדחף היצירתי בחברה העת'מאנית, לפחות כפי שמחקר זו משקף את המאה ה- 17. "מלת" הוא מונח שמשתמשים בו באופן לא נכון והוא אינו מובן כראוי, כאשר משמעותו האמיתית נפגעת ומתעוותת מהנטייה שלנו לבנות מודלים חברתיים אשר מתאימים לזמננו, אך לא לתקופת הזמן הרלוונטית במחקר. יתכן שהרעיון של "מלת" השתנה באופן דרמטי אחרי תקופת התנזימאת, אשר נחשבת כקו פרשת המים בהיסטוריה העת'מאנית. עם זאת, לא מספיק לומר כי המילה מלת קיבלה משמעות חדשה אחרי 1839. היו גם שינויים קודם לכן כלפי האוכלוסייה הלא מוסלמית באימפריה: ב- 1453, כאשר נכבשת קונסטנטינופול, המדינה שאפה לאכלס במהירות את הבירה החדשה. כך הובאו הגנואזים לגלטה בעידוד השלטונות. שינוי דרמטי נוסף ביחס לתפיסת הזרים היה אימוץ הקפיטולציות במאות ה- 16 וה- 17, אשר סיפקו אוטונומיה חסרת תקדים לנתינים הזרים. שינויים אלה משקפים את הגמישות של הדיאלוג הבין קהילתי הן ברמה הבינלאומית, הן ברמת המדינה והן ברמת האזור. היסטוריונים רבים תהו מהי משמעות המילה "מלת", מן הסתם משום שהעת'מאנים עצמם השתמשו בה בכל מיני דרכים. האמת היא שקשה לגבש הגדרה מדויקת ולא משתנה משום שהחברה העת'מאנית הייתה כל כך מגוונת.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית