FANDOM


Hathaway/ Transformations in the 17th and 18th century Egyptian Military Society

זמן: סוף המאה – 16 , המאות ה- 17 וה- 18 מרחב: מצריים סוגיות מרכזיות: חילופי שליטה במוקדי הכוח במצריים, 7 המחוזות במצריים, הבייליקט של סוף המאה ה- 18

במהלך המאות ה- 17 וה- 18 התחלקה ההשפעה בחברה המצרית בין הביים לקציני הצבא. בין הקבוצות היה מתח תמידי, כאשר לכל קבוצה גישה למקור השפעה אחר- לביים הייתה השליטה על גביית המיסים בפריפריה ואילו הקצינים גבו מיסים בעיר.

החלפת ראשי הבתים – מהביים לקצינים החטיבתיים הבייליקט- זהו מוסד הביים המצריים, אשר הגיע לשיאו בחצי השני של המאה ה- 16. קצינים מקומיים טיפסו לדרגות של ביים ואספו את ממשיכיהם מקרב היחידות הקודמות שלהם. הריאסה- משרה עליה התחרו האצילים המצריים. מי שעמד בראשה היה בעצם מקרב הקבוצה הדומיננטית באותה תקופה. כלומר, הביים או הקצינים. כך בתחילת המאה ה- 17 אחזו בה הקצינים ואילו בסוף המאה ה- 18 היו אלו הביים. בד"כ העשירים ביותר מקרב הקבוצה אחזו במשרה. בסוף המאה ה- 16 הביים לקחו פיקוד על המנהל המצרי, פגעו בכוחות צפאווים דרך שכרם וקידמו רק את היחידות הקרובות אליהם- המוטפריקה והג'בושן. הדבר יצר כמובן מהומות, בעיקר אצל הצפאווים שאף מרדו. אלו חזרו בהם מתמיכתם בסולטאן, וקבעו לעצמם סולטאן חדש אולם הביים דיכאו מרד זה. בעוד עולה כוחם של הביים, נוצרו בקבוצה שני פלגים- הפאקארים והקאסימים. מוצאם של הפאקירים הוא מטורקיה והבלקן ומוצאם של הקאסימים מהקווקז. האחרונים אף טענו כי מוצאם משבט קורייש בכדי לתת לעצמם לגיטימציה לתפקיד האחראים על החאג' ושומרי המקומות הקדושים. האימפריה ניסתה לחלק תפקידי הניהול בין שני הפלגים באופן שווה אך בפועל נראה כי הפלגים פעלו למען יתפסו את מרב המשרות החשובות. כך למשל הפיקוד על כוח העלייה לרגל היה תפקיד נחשק במיוחד, כיוון שהעניק גישה למסחר שהתנהל בחג'אז, בתימן ובהודו. שני קאסימים החזיקו בתפקיד זה אך במהלך שנות ה- 40 של המאה ה- 17 העבירה האימפריה את השליטה בתפקיד לידי הפאקירים, בראשותו של רידבאן ביי. הוא היה בתפקיד כ- 25 שנה ותוך כך חיזק את הפלג הפאקירי, עד כי העת'מאנים ניסו להורידו ע"י הכנסת חיילים בוסניים לפלג הקאסימי שנלחם בו. ב- 1656 נהרג רדבאן ביי ובמקומו עולה אחמד ביי מהפלג הקאסימי ומחזק קבוצה זו. בין פעולותיו הוא טובח בפאקירים (1660), ואבדנן של ביים רבים מביא לוואקום באליטה המצרית, אותו תמלא קבוצת הקצינים… קבוצת הקצינים התעשרה בזכות שליטתה במכס המצרי וחשיפתה לסחורות שעברו מהחיג'אז. כמו כן הם נתפסו כאמינים יותר מהביים בעיני האימפריה. כך בחציה השני של המאה ה- 17 ניתנו תפקידים מיוחסים יותר לקצינים כהשגחה על מוסדות עת'מאנים. כל אלו הובילו לכך שבמאה ה- 17 שונה מאזן הכוחות של השליטה האדמיניסטרטיבית המצריים- השפעת יחידות כמו המוטפריקה הצטצמצמה ובמקומה הפכו היניצ'רים לבעלי הכוח העיקרי ובעלי ממון רב. היניצ'רים פיקדו על שיירות החאג' ועסקו בסחר חוץ, דבר שהפך אותם לבעלי השליטה הכמעט בלעדית על מסחר החוץ והקפה. הכוח היחיד שעמד מול היניצ'רים היו ה- AZEBAN CORPS, אולם מאבק בין שני אלו בתחילת המאה ה- 18 הוציא את היניצ'רים מחוזקים עוד יותר.

חלוקת החטיבות במצריים מצריים נחלקה ל- 7 חטיבות או אם תרצו- מחוזות. כל חטיבה החזיקה בתפקיד ייחודי לה במנהל המחוזי. The Mutefrrika- המחוז היקרתי ביותר, הורכב מממלוכים אשר מונו ישירות ע"י הארמון האימפריאלי. חבריה היו לוחמי חי"ר. The Cavusan- מחוז קטן יותר שהורכב אף הוא מממלוכים שהיו נאמני הסולטאן. חבריה היו פרשים שעסקו בהעברת הודעות, איסוף מיסים ממחוזות קטנים ושמירת הסדר באזורי הכפר. The Gonulluyan, The Tufenkciyan, The Cerakise- 3 מחוזות קטנים שעסקו בהעברת ידיעות ואיסוף מיסים. היניצ'רים- המחוז הגדול ביותר. תפקידם היה שמירת הסדר בקהיר, בנמלים ובשווקים וכן בטחון דרכי העלייה לרגל. האזבים- שמרו על מבצרים באלכסנדריה, דמייטה, רוזטה, חאן יונס, אל עריש ובעוד ערים בעלות חשיבות אסטרטגית. ע"פ רישומי משכורות, נראה כי ביציאה למלחמה נשלחו לוחמים מכל 7 המחוזות אולם יש קושי בקביעה זו משום שחלק מהרישומים לא כללו את כל פרטי הלוחמים כמו שם האב, מוצא הלוחם ותפקידו. הבייליקט היה פתח רק לקצינים מעל דרגת "אגה". קידומם נעצר עם הגיעם לדרגת קהיה. בסוף המאה ה- 17 הקהיה הגיעו לשליטה ביניצ'רים, אזבים וג'בושן. המנהיג של הבית, "קאזדגלי" היה ג'בוש או קהיה, מכוחות היניצ'רים. למרות חשיבותו של האגה היניצ'רי לשמירת הסדר הציבורי, הייתה סמכותו הפוליטית נחותה משל הג'בוש או הקהיה. ההרכב האתני של הלקוחות הושפע מאנטולים- חופשיים, ממלוכים קווקזים אך מעל לכל- גרוזינים. זה מתחזק כאשר חיילים ממזרח אנטוליה והקווקז מחליפים את אלה שמוצאם ממערב אנטוליה והבלקן. זה מבטא את השינוי במדיניות הצבאית של העת'מאנים בתחילת המאה ה- 18. לאחר התבוסה בווינה ואבדן הונגריה, פחתו העימותים עם ההבסבורגים. תשובת הלב של האימפריה עברה לחזית הצפאווית. הכוחות הקווקזים הורכבו מגרוזינים ממלוכים שנרכשו בידי המצרים. נוכחותם נובעת מחילופי המעמד של הממלכה הגרוזינית הנוצרית.

הבייליקט של סוף המאה ה- 18 שינויים כלכליים החלישו את כוחם של הקצינים באמצע המאה ה- 18, אחד מהם הוא כניסת הקפה מהקריביים הצרפתיים שתפס את מקומו של הקפה אשר הגיע מתימן. עד אמצע המאה ה- 18 הבייליקט השיב לעצמו את הבכורה על דרג הקצינים החטיבתיים. מנקודה זו ועד כניסת נפוליאון נשלטה החברה המצרית בידי ביים קווקזים, ומעל כולם גרוזינים ממוצא ממלוכי שהשתייכו לבית הקאזדאגלי. ביים אלו השיגו עצמאות אוטונומית במידה מסוימת מהשלטון העת'מאני המרכזי. שיאו של הבייליקט הקאזדאגלי הגיע בידי בולוט קאפאן עלי ביי שחיסל את מתחריו בבתים האחרים. הוא הטביע מטבעות בדמותו ושמו הוזכר בח'וטבה במקום שמו של הסולטאן. חוקרים כמו הולט, סטנפורד שו ודניאל קרסליוס רואים בשלטונו מעין חידוש השלטון הממלוכי. (גבריאל פיטרברג טוען שגורמים אנטוליים לא עבדים חדרו לבייליקט במאה ה- 17. הממלוכים הגיעו לדרגות הניהול הגבוהות, בעוד שמוסלמים מלידה שרתו בתפקידי עזר). המקרה של עלי ביי הוא תוצר של השאיפות של קצינים יניצ'רים לקדם ולטפח אנשים לבייליקט. לעלי ביי דאג אברהים אל קאזאגדלי. הקאזאגדלים היו בית שהשתלט על היניצ'רים ואח"כ גם על הבייליקט. היווצרות הבתים הכתיבה את ההיררכיה שבחטיבות. עליית הבית הקאזדגלי היא הודות ליכולת להשיג את השליטה ואח"כ את התמיכה של הקצינים ושל הבייליקט. כך הם שלטו במסחר בקהיר ושמרו על הסדר הציבורי. ההשתלטות של הקאזאגדלים היא בזכות הצלחת הבייליקט לשלוט בכוחות היניצ'רים.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית