FANDOM


הקדמהעריכה

• במחצית השנייה של המאה ה-19, חלה מגמה נרחבת של יישוב (Sedentarization) בקרב שבטי סוריה. הסיבות לכך: (1) השבת הריכוזיות העות'מאנית (2) התפתחות של כלכלת-שוק (3) התמקצעות בגידולים רווחיים (Cash-Crops). האזורים המיושבים נעו לפיכך מזרחה. הריכוזיות העות'מאנית הצליחה לדחוק את רגלי הנוודים שמאז המאה ה-18, הצליחו להגיע עד לחופי הים-התיכון. העות'מאנים ניצלו את חוק הקרקעות משנת 1858 ע"מ לעודד חקלאים לעבד את אדמתם באמצעות הטבות-מס שונות. משום כך נוצרו שינויים שונים באוכלוסייה וגבולות המזרע והישימון הלכו וניטשטשו – בדווים רבים התיישבו וחיו זה לצד זה עם איכרים יושבי-קבע. • תוצאה מרכזית של תהליכי התיישבות השבטים הייתה הפיכת השיח' מפטריארך לבעל-אדמות, כאשר בני השבט הינם פועליו. עם השינוי בדפוסי החיים השתנו גם הנאמנויות השבטיות הישנות. • שיטה מרכזית שבה פעלו העות'מאנים ע"מ ליישב שבטים הייתה הענקת בעלות על קרקעות או זכות על מסים מכפרים שכנים לראשי השבטים. במהרה רשמו השיח'ים את הכפרים שהעלו אליהם מסים תחת שמם. שיח'ים רבים הגנו על זכויות הקניין שלהם על הקרקע והעבירו אותם לבניהם. העות'מאנים היו מעניקים זכויות קניין/ גביית מס לראשי שבטים כאות לנאמנותם או לשירותם הטוב, אך בפועל ציפו שבכך יביאו ליישוב השבט. במציאות, לא תמיד הסכימו בני השבטים להתיישב על אדמותיהם של השיח'ים, ולעתים לקח עוד דור או שניים עד שהצליחו בני-השיח'ים ליישב את השבט. • לפני מלחה"ע ה-I, שמר השיח' השבטי עדיין על מעמדו כסמכות חזקה והחזיק משרתים, חיילים, רועים ובני-חסות יושבי-קבע. השיח' יכול היה להרשות לעצמו גביית מס ח'אוה, מסי-מעבר מן השיירות העוברות בתחומו, חלק מן המס שמשלמים בני-שבטו לשלטון וכן להחזיק אדמות הרשומות על שמו. למרות זאת, התפקיד המסורתי של השיח' ער שינוי משמעותי עם עליית ריכוזיות המדינה ועם המגע התכוף עם יישובי-הקבע. תפקיד השיח' נהיה מעורפל כאשר הוא הפך למתווך בין שבטו לבין השלטונות. • לנכבדי הערים היה חלק חשוב ביישוב השבטים – השיח'ים לא הצליחו ע"פ רוב לייצר רווחים מן החקלאות ונכנסו לחובות אחרי תשלום המסים. את החובות הם לקחו מנכבדי הערים בעלי האמצעים, ובמרבית המקרים, נפלו אדמותיהם לידי הנכבדים ובני השבט שעבדו את האדמות הפכו לעובדיהם של נכבדי הערים ונאלצו להתיישב קבע. לא אחת השתמשו נכבדים בתוארם הרשמי במִנְהל ע"מ לדחוק שיח'ים למצוקות כלכליות וליטול מהם את נכסיהם ואת אדמותיהם.

סקירה של מדיניות המנדט הצרפתי כלפי השבטיםעריכה

• הדחיפה המשמעותית לקראת יישוב של השבטים בסוריה הייתה רק עם הכיבוש הצרפתי בשנת 1920. למרות שניכרה עוד התנגדות של שבטים, הבטיח המנדט הצרפתי כי תהליך ההתיישבות יהיה סופי ובלתי-הפיך. הפיתוח שהביא עמו המנדט הבטיח את התרחבות גבולות היישוב והמזרע ואת יישובם של הבדווים בסוריה. • הצרפתים הבינו כי המדיניות שנקטו בצפון-אפריקה כלפי השבטים איננה ישימה גם בסוריה – המדבר הסורי איננו עוד יחידה טריטוריאלית אחת והוא מחולק בין כוחות רבים. לפיכך לא יהיה ניתן לדחוק למדבר הסורי את השבטים. • מלחה"ע ה-I הביאה עמה גל גדול של הגירה כּורדית וארמנית לתוך סוריה. בעקבות ההגירה הזו התרחבו מאוד השטחים המיושבים בסוריה, אך גם נפגע החופש הרב שהיה לשבטים הנוודים. שבטים רבים החליטו לעזוב את סוריה ולעקור למרחבים אחרים בהם יוכלו לשמר את דפוסי הנדידה שלהם. דבר זה הוביל לירידה באוכלוסיית השבטים בראשית המנדט. העזיבה הייתה הודות למגבלות שהוטלו על השבטים וכן לחלוקת אזורי נדידתם בין סוריה הצרפתית לעבר-הירדן ועיראק הבריטיות. • הצרפתים הקימו רשת של יחידות-גמלים שנקראה "Contrôl Bédouin" ומטרתה הייתה להביא להענקת שליטה צרפתית על אזורי הנוודים בסוריה. עד שנת 1923 מרבית אזורי השבטים והגבול הבעייתי עם טורקיה היו נתונים כבר לפיקות צרפתי סדיר. • בראשית ימי המנדט הצרפתי, היו מלחמות-שבטים נפוצות מאוד בסוריה. זאת הייתה תוצאה של לחץ צרפתי על השבטים להידחק רק לאזורי הנדידה המעטים שנותרו, שגם הם היו נתונים לפיקוח צרפתי. סכסוכים שבטיים הסתיימו או בכוח שהפעילו הצרפתים, או בתיווך צרפתי, או בהתפצלות של שבטים. • על-אף הגבולות החדשים שנקבעו, היו היחסים השבטיים בסוריה מושפעים מהתערבויות חיצוניות (של האמיר עבדאללה בעבר-הירדן או אבן-סעוד בח"א ערב). היחסים השבטיים, בסוריה ומחוצה לה היו מלאי תככים, ודבר זה הטריד מאוד את הסורים. • המנהיג השבטי שידע להשתמש בסיוע החיצוני נגד ה-Contrôl Bédouin טוב מכולם היה נורי שַאְלַן משבט הרַוַאלַה, אשר התגאה בכך שהוא מכר עצמו לטורקים (לפני מלחה"ע ה-I), לערבים (ההאשמים; תוך כדי מלחה"ע ה-I), לבריטים (בכניסה לדמשק) ולצרפתים (בכיבוש של 1920). • נוּרי הפך לגובה מסים אזורי בחסותם של הצרפתים וזכה מהם גם למענקים. נורי הגיע לעסקה עם הצרפתים, שבה הבטיח את שהייתם של בני הרואלה בגולן ובחורן בתמורה להתנהגות ראויה מצדם. הצרפתים לא זיהו כי נאמנותו של נורי יכולה לפגוע בעסקה – נדידת בני רואלה בקרבת הגבול עם עבר-הירדן יכלה לשמש ככלי בידיו של עבדאללה השאפתן שישב זה מקרוב בעמאן ושאף לטרפד את השלטון הצרפתי בסוריה. • ניסיון כושל להתנקש בחייו של הגנרל גוּרוֹ (Gouraud) ליד קוניטרה הביא להאשמתו של עבדאללה וליצירת מצב בעייתי בין נוּרי לצרפתים, שהפסיקו לו את המענקים והאשימו אותו בקשירת קשר נגד המנדט הצרפתי. המתח עם הצרפתים הביא את נוּרי לבקש את חסות הבריטים לשבטו ולחדול מתשלום המסים לדמשק. • נוּרי הוקע כסוכן האשמי ובריטי וזכה לסיוע האשמי, אך לא היה ביחסים טובים עם עבדאללה. בהמשך הדרך, נכנס נוּרי לקשרים עם אבן-סעוד, על-חשבון הקשרים הוותיקים עם ההאשמים. זו הייתה סיבה מספיק טובה לצרפתים לשקם את הקשרים עם נוּרי. הפיכתם של השבטים לווהאבים הייתה "תעודת-ביטוח" לצרפתים נגד חדירה בריטית האשמית לתחומם. • עם הקמת ה- Contrôl Bédouin הוחלו על הבדווים חוקים חדשים (אי-נשיאת נשק ותשלום מס בבהמות). שבטים שלא הסכימו לחוקים החדשים, נמלטו לגבולות סוריה. מרבית השבטים נכנעו למשטר הסורי החדש. בתחילת 1925 היה נדמה כי "השאלה הבדווית" עומדת על סף פתרון. ראשי שבטים גדולים ומכובדים, כולל נוּרי שאלן, חתמו על הסכמים עם הצרפתים. למרות זאת, בהמשך השנה פרצה המרידה הארוכה ביותר בתולדות המנדט, שהתפשטה מג'בל אל-דרוז בסוריה ללבנון. הנציב הצרפתי בסוריה ביקש סיוע חרום ע"מ שיוכל לשלם לשיח'ים גדולים ע"מ שלא יצטרפו למרידה. • חלק מן השבטים, כולל כאלה מיושבים, יצאו נגד הצרפתים וחידשו את פשיטותיהם, ומולם עמדו שבטים אחרים ששיתפו-פעולה עם הצרפתים. מצב זה נמשך עד שהצבא הצרפתי יכול היה לשוב לאזורי המידה ולהכניע את השבטים. תקיפה של אנשי שבט המוואלי המורדים על העיר חמה היא שהביאה לשינוי במדיניותם של הצרפתים כלפי השבטים, שהפכה נוקשה יותר. הצרפתים פנו להפצצות אוויריות כבדות על שבטים מורדים שאולצו להיכנע בכוח. המוואלי היו הראשונים להיות מופצצים ולהיכנע והמקרה שלהם היה לשיעור קשה לשאר השבטים. • השיעור החשוב ביותר לשבטים ולאנשי-הערים מן המרידות של 1925-1927 היה כי אי-ציות למרות המנדט נדון מראש לכישלון וכי המחיר שייתבע מן המורדים יהיה גבוה וקשה. מצד שני, הופעל לחץ רב, מפאריס ומחבר הלאומים, על הצרפתים, למצוא פשרה שקטה עם האופוזיציה בסוריה. ב-1927 כונסה בחמה מועצת שיח'ים ע"י ממשל המנדט, אך בה עלה כי השבטים ימשיכו בפשיטותיהם עד שיימצא להם מקור הכנסה חלופי לכספי הח'אוה ומסי-המעבר שהוחרמו להם ע"י המנדט. הפתרון של הצרפתים היה תשלום מוסדר של כספים לשבטים ע"פ גודלם, חשיבותם ונכונותם לשיתוף-פעולה. • בכינוס הזה בחמה נחתם גם הסכם הבנות בין שבטים עוינים. ב-1930 כונסה ועידה נוספת בפלמירה, בה נחתם פיוס בין פלגים של קונפדרציית האַנַזַה והוסכם על פיקוח מוגבר על הפשיעה באזורי השבטים. • השפעתו הכלכלית והחברתית של ה- Contrôl Bédouin על שיח'ים ושבטיהם הייתה גדולה. המצב החדש והתחזקות המודרנה, הביא לטלטול דרך החיים השבטית המסורתית וכל שהשתמע ממנה, דוגמת גביית המסים השונים.

שינוי תפקידו של השיח' השבטיעריכה

• השינוי במדיניות הצרפתית ניכר בעיקר על השיח'ים הבדווים: בתהליך דומה לזה שעבר על הנכבדים העירוניים, נלכד השיח' בין הממשל לבין החברה – בין ה- Contrôl Bédouin לבין בני שבטו – תוך ניסיון לפייס ולרצות את שני הצדדים. אי-עמידה בתנאים שהכתיבו הצרפתים יכלה לסכן את הכספים ששולמו לו, את הקרקעות שבבעלותו או אף את מעמדו. שיח'ים נראו לבני-שבטם כסוכנים צרפתיים ואיבדו את יוקרת מעמדם. • הניכור בין השיח' לבין שבטו לא נעלם מעיני הצרפתים. עם התגברות תהליכי היישוב של השבטים, פיתויי העיר גברו והשיח' בילה פחות ופחות בקרב שבטו ויותר שיח'ים עקרו לערים. נוּרי שאלן ושיח'ים בולטים אחרים עקרו לערים והשתתפו בחיי הערים ובמשחק הפוליטי. • דור השיח'ים הראשון בעיר התקשה להסתגל לדרך החיים החדשה, אך בעבור בניהם ונכדיהם היה הדבר טבעי בדיוק כמו חיי המדבר. החינוך האליטרי שלו זכו, יחד עם בנים של נכבדי הערים, הקל עליהם את ההסתגלות לחיי העיר ולחיי הלילה והתרבות שלה. בני השיח'ים הפכו למעין "יצירי-כלאיים" והיו גם נכבדים עירוניים וגם ראשי-שבטים. • קשריהם של השיח'ים שהפכו לעירוניים עם הנכבדים העירוניים הלכו ונתחזקו, בעיקר על בסיס כלכלי – השיח'ים, שרבים מהם היו מצויים בחובות, העדיפו ללוות כספים מן הנכבדים ולא מן הבנקים הודות לגמישות שגילו האחרונים בעניין ההחזרים. • שיתוף הפעולה בין השיח'ים לנכבדים גדל גם על-בסיס מיזמים חקלאיים משותפים: כאשר עוד ועוד שטחים שלא היו מעובדים קודם לכן הושמו תחת שליטת המנדט, השקיעו בעלי קרקעות עירוניים כסף רב בפיתוחם. השיח'ים היו לכאורה האחראים על קרקעות אלו, אך בפועל ניצלו אותן למרעה. תהליך זה החל בחורן ובגולן, אך בהמשך, בשנות ה-40 עבר גם לאזור אל-ג'זירה הפורה. • כאשר השיח'ים החלו מרוויחים מן העיסוק בחקלאות, הם הבינו את הצורך והכדאיות שביישוב שבטיהם. השיח'ים גם היו נחושים להרחיב את מיזמיהם עם בעלי ההון והקרקע מן העיר או עם המנדט עצמו.

שיח'ים שבטיים והחיים הפוליטיים בזמן המנדטעריכה

• בתקופת הפיוס בין הצרפתים לבין השבטים, שהצטיינה בשקט יחסי, התגלעה מרידה רק פעם אחת, ע"י שבטם כּורדים מאל-ג'זירה בשלהי שנות ה-30. תקופה זו גם הצטיינה בפעילות פוליטית רבה שאליה "נשאבו" השיח'ים הבדווים. • שיח'ים צייתנים זכו במושבים בפרלמנט הסורי בתמורה לנאמנותם. הצרפתים חסמו את פעילותם של הלאומנים העירוניים ע"י הכנסתם לפרלמנט של בני השבטים, שהיו פוליטיקאים מתוחכמים פחות, והיו קלים יותר לתמרון. שיח'ים מתוחכמים, השתמשו בכוחם הפוליטי והשכילו לקדם את רשתות התמיכה שלהם תוך קידום תוכניות הנוגעות לשבטיהם. • הן שלטונות המנדט והן הלאומנים הסורים התחרו על תמיכתם של שיח'ים מסוימים. שיח'ים אלה ניסו לנצל את השפעתם על שני הצדדים, בניסיון להתחזק, אך דבר זה העיד על היחלשותם – אפילו התנועה הווהאבית שהתנגדה ליישוב השבטים, לא הצליחה להשיב את תהליך ההתיישבות בסוריה על כנו. ה-Contrôl Bédouin, חיי העיר החדשים של השיח'ים, קשריהם הכלכליים החדשים והשינוי ביחס בני השבטים אליהם היו הוכחה להשלמתם של השיח'ים עם סגנון החיים החדש. • ב-15 השנים הראשונות למנדט, הצליח הנציב הצרפתי להשפיע יותר מן הלאומנים על השיח'ים. למרות פיתוח הקשרים עם אנשי העיר ונכבדיה, הקשרים המועילים יותר של שיח'ים היו עם אלו המקושרים למנדט ויכלו להציע להם הטבות ממשיות. הסיבה שלא נוצרו כמעט קשרים בין השיח'ים לבין הלאומנים הייתה מפאת ריחוקם של האחרונים מן השלטון ומן ההטבות שהוא מקנה וכן מפאת הסלידה שחשו הלאומנים מן הבדווים. • רק ב-1936 עלתה ממשלה לאומנית לשלטון והאופציה של עצמאות החלה להיראות ממשית. אז גם החלו להיבנות קשרים טובים בין שיח'ים שבטיים לבין הלאומנים. מס' שיח'ים בולטים הכריזו על נאמנות למשטר הלאומני וזכו במושבים בפרלמנט. התמיכה של השיח'ים הייתה בעבור הלאומנים הוכחה כנגד הצרפתים כי התמיכה בהם היא גורפת, ולכן שמרו על קשריהם עמם, למרות שהחשד ההדדי לא פג.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית