FANDOM


Khoury, P.S./ Syria and the French Mandate


מרחב : סוריה

זמן : 1900-1960, דגש על שנות השלושים.

סוגיות : מאבקים פוליטיים בסוריה בתקופת המנדט, העלייה של מפלגת הבעת', הקשר בין האליטה בחאלב לזו שבדמשק, גורמים שהשפיעו על התפתחות סוריה שאחרי המנדט.

תזה : הייתה המשכיות בשליטה של הכוחות הפוליטיים המקומיים בסוריה – בעלי האדמות, המלומדים והסוחרים - שהפכו להיות מעמד שולט במחצית השנייה של המאה ה- 19, והצליחו לשמר את המעמד הזה גם במהלך התקופה של התמוטטות האימפריה העת'מאנית וגם בתקופה של שלטון המנדט הצרפתי.

הלאומיות הייתה במרכז השינוי האינטלקטואלי והאווירה הפוליטית במזה"ת והיא הופיעה באמצעות קשרים מחוץ למזה"ת.

ישנם 2 סוגי לאומיות : טריטוריאלי ואתני-תרבותי ושניהם התקיימו בעולם הערבי.


הצרפתים כמו העת'מאנים, טיפחו כוחות מקומיים שתיווכו בין הממשל בפריז לחברה בסוריה, אך בגלל חולשה של הכלכלה הצרפתית, ויכוח בצרפת על דרך השליטה ושליטה עם עין אחת תמיד לצפון אפריקה הם לא הצליחו להשתלט על הכוחות המקומיים. מה עוד שבניגוד לעת'מאנים, הצרפתים לא נחשבו שליטים לגיטימיים ולכן שלטונם היה לא יציב. חוסר הלגיטימיות הצרפתית הובילה כוחות מקומיים לנסות ליטול את השליטה מהצרפתים. כוחות אלו זוהו עם הלאומיות.

המעמד שהשתמש בלאומיות כמהלך פוליטי בתחילת המאה ה- 20, לא הרגיש בנוח עם כך שהאסלאם יכול לשלוט במדינה מודרנית עפ"י החוקים שלו - הרגשה שנבעה מכך שחברי המעמד הזה התחנכו בביה"ס מודרניים, היו חלק מהמנהל העת'מאני ורובם בעלי קשר רופף לדת האסלאם - ובנוסף מצא בלאומיות פתרונות לבעיות חברתיות שהשפיעו על סוריה.

המעמד הזה הופיע כחברה סודית בדמשק, בירות, קהיר ופריז לפני המלחמה ואחריה בממלכתו של פייצל.

יתרונה של הלאומיות בכך שהיא לא שינתה את המבנה ההיררכי של החברה, אלא חיזקה את המעמד המתווך (שהוביל אותה) וכך גם המרד הגדול, על השלכותיו, בעיקר נתן יותר עצמאות למעמד זה ובכך חיזק אותו.


הארגון של הכוחות הלאומיים במהלך המנדט השפיעה על הפוליטיקה בסוריה שאחרי המנדט, כשהמטרה הייתה לצבור מספיק כוח כדי להשפיע על הצרפתים ויחד עם זאת להימנע מלהפר את הסטאטוס קוו בסוריה.

כאן המקום להבין כי מערכות פוליטיות של לאומיות צריכות יותר מניידות של כוחות קיימים בחברה אלא גם שילוב של כוחות חדשים שמזוהים עם מודרניות ועם מנהיגים צעירים שלא היו חלק מהכוחות הקיימים בחברה עד כה. לרוב, מופיעים כוחות כאלו בכפרים ובפריפריה ובין קבוצות של מיעוט אתני, כאשר המנהיגים של הקבוצות האלו מאמצים רעיונות חדשים שמשלבים בין חילוניות לשטחים טריטוריאליים. אי הופעה של קבוצות כאלו, תגביל את ההתפתחות הפוליטית.

גורם נוסף שהפריע להתפתחות הפוליטית בסוריה היה ההזדמנות שניתנה לאליטה לחלוק בשליטה בכוח עם הצרפתים, חלוקה שהפכה את האליטה ומנהיגיה ללא אפקטיביים.

גורם שלישי שהגביל את ההתפתחות הפוליטית בסוריה היה הפילוגים וחוסר הרגישות לבעיות פוליטיות שהיו קיימות בשנות השלושים המאוחרות ואשר פגעו במעמד התנועות הלאומיות, כאשר חלקם של המאבקים והפילוגים נובע ממאבק בין מעמדות בתוך האליטה בערים, חלקם האחר כתוצאה ממאבק בין האליטות בערים שונות, וחלק נוסף נובע ממאבק בין הרוב הסוני למיעוטים האתניים (העלוואים והדרוזים).

הפילוגים הרבים מנעו מהמנהיגים לפרוץ את הגבולות המקומיים, של העיר שלהם וכך מנהיגי דמשק הרגישו טוב יותר בביירות ובירושלים מאשר בחאלב ומנהיגי חאלב הרגישו טוב יותר בעיראק.


מגמה אחרת שצמחה במנדט, זה סירוב סורי להכיר באיחוד הערבי (הפאן-ערבי) כמטרה פוליטית אלא על ידי הגדרה מסובכת שחיברה בין הפאן-ערביות לצרכים מקומיים.

הסירוב הזה הוביל ב- 36 להפלת מהלך סורי לכיבוש לבנון שנועד לצרכים מקומיים, במטרה לשמור על שקט ביחסים עם צרפת - כך שהקשרים עם לבנון נשארו חזקים, אך לבנון נשארה עצמאית. (הבעייתיות בהגדרה הזאת הפריעה גם בהגדרה של פלסטין…)

           המאבק בין חאלב לדמשק היה גורם נוסף שהשפיע על סוריה שאחרי המנדט, למרות שהאליטה מחאלב שיחקה משחק מרכזי בעצמאות הסורית, הם היו גם חלק משמעותי במשחק הפנימי בסוריה כאשר הם מציבים אלטרנטיבה לתנועה הלאומית מדמשק.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, הייתה זו חאלב שסבלה מהחלוקה שנעשתה, בעיקר מבחינה כלכלית ורק אחרי המלחמה השנייה היא שבה למעמדה וחזרה להתחרות עם האליטה של דמשק. היריבות בין שתי האליטות הצמיחה בסוף שנות ה- 40 להתארגנות חדשה, שמקורה בחאלב - מפלגת העם (חזב אל-שעאב), שהתחרתה נגד המפלגה של שוקרי אל-קואטלי, המפלגה הלאומית (חזב אל-וואטני) על שליטה בממשלה.

הגברת היריבות בין דמשק לחאלב ובתוך חאלב עצמה השפיעה על כלכלת סוריה שלא הצליחה להתפתח בין המלחמות.

גורם נוסף שמנע את התפתחות הכלכלה הסורית היה הדלת הפתוחה של המנדט לייבוא, שפגע בתעשייה ובמלאכות היד הסוריות וכך רשתות התקשורת, לדוגמא, שצמחו עד המרד הגדול ובעקבותיו הצמיחה הואצה, עד שנת 33' עת החל לצמוח שוב באיטיות.

בנוסף לכך סוריה סבלה גם מפיתוח במדינות השכנות - טורקיה, עיראק ואפילו התעשייה של היהודים בא"י.

           ההשקעות הכלכליות בסוריה היו רבות, אך חוסר היציבות של השלטון והמאבקים הובילו לכך שהמשאבים הכלכליים הופנו למקומות שיקנו מקסימום רווח ומקסימום ביטחון לשלטון, מה עוד שהשקעה בתעשייה המקומית הייתה בעייתית בגלל בעיות בבנקים הסורים.

הכפייה בהגדלת התעשייה וחוסר היציבות בכלכלה ובפוליטיקה חיזקו את מעמד הבירוקרטים לעומת מעמדם של התעשיינים והסוחרים.

מלחמת העולם השנייה גרמה להיפוך במגמה כתוצאה משני גורמים :

1. איבוד כוח כלכלי של בעלי האדמות בגלל צרכי המלחמה.

2. מחסור בייבוא שגרם לבעיות בייצור המקומי ופגע בתעשיינים שהתבססו על חומרי יסוד מיובאים.

כתוצאה משינוי זה התחילו הסוחרים ובעלי האדמות, שהיו בעלי השפעה ונפגעו להציב אתגר למנהיגים המקומיים שהיו מזוהים עם הבירוקראטיים, כאשר השלטון היה שייך לקבוצה שהיו לה קשרים עם התעשיינים - בין עם התעשיינים היו חלק מהם ובין עם הם היו נציגי התעשיינים. רק אחרי המלחמה, קבוצה של יזמים שנתמכה ע"י מפלגת העם והייתה בעלת קשרים פוליטיים וכלכליים עם עיראק, מצאה את עצמה נאבקת באל-קוואטלי ומפלגתו.


יחסי הכוחות כתוצאה ממלחמת העולם החלישו את הפוליטיקה הלאומנית, כשהמשבש הרשמי היו כוחות חדשים שהחלו להופיע בסיום תקופת המנדט. תנועות חדשות שהוקמו בעקבות שינויים סוציו-אקונומיים ותרבותיים והיוו גשר בין הלאומיות של המעמד הגבוה ללאומיות של העם, שינו את המפה הפוליטית. יש לציין שמנהיגי התנועות האלו היו קיצוניים יותר ולכן במהלך המלחמה הם התחבאו וחלקם אף נכלאו.

מנהיגי התנועות האלו היו ממעמד הביניים, חלקם היו תעשיינים שחונכו באירופה ועל כן היו להם אידיאולוגיות שונות. הקבוצות האלו התארגנו בצורה ממוסדת יותר ושמו דגש על הבעיות החברתיות והכלכליות שהציקו בסוריה ועל חופש אישי, ואחרי קבלת העצמאות הם ניסו לשמור על ניטרליות בין-לאומית.

הקבוצה הזאת הייתה בעצם דור שני ללאומיות, בדומה לקבוצות זהות שהתארגנו באותה עת בעיראק, במצרים ובפלסטין - ובעצם בכל רחבי העולם הערבי.

הקבוצה הבולטת בשנות השלושים, הייתה ה- The League of National Action ולמרות שקבוצה זו לא שרדה את מלחמת העולם השנייה, מנהיגיה היו ההורים האידיאולוגים של מפלגת הבעת'. הליגה הניחה את היסודות הפאן-ערביים שמפלגת הבעת' התבססה עליהן אחרי המלחמה.

שניים ממנהיגי הבעת', זאקי אל-ערסוזי וג'לאל אל-סעיד היו מתומכי הליגה בשנות השלושים.

בדומה למנהיגי הליגה, גם מנהיגי הבעת' מיכאל אפלק, צ'לאח א-דין אל-ביטאר וגם ערסוזי חונכו בפריז.

הליגה והבעת' אחריה היו מורכבות ממשכילים וממורים (כדוגמת השלושה האחרונים) וכל מנהיגיה היו שייכים לדור שנולד בין 1900 למלחמת העולם הראשונה.

הליגה התנגדה ללאומיות הישנה ולחיבור שלה עם צרפת והעדיפה את הלאומיות הסורית על פני הפאן-ערביות, וכמוה גם מפלגת הבעת' אחרי המלחמה.

שני המפלגות שאבו רעיונות מהקומוניזם ויחד עם זאת שתיהן שללו את הקומוניזם כרעיון מוביל ואף אימצו את הסוציאליזם ככזה.

יש לציין כי בתקופת המנדט היה סיכוי קטן לכוחות קיצוניים כאלו לצאת נגד השלטון ורק לאחר שהמערכת הפוליטית בסוריה זועזעה בעקבות המלחמה, הם יכלו לפעול ביתר חופשיות.



צד מכריע בשינוי שחל אחרי המנדט היה הצבא הסורי. אותו צבא שהיה לא משמעותי בתקופת המנדט, הפך להיות משמעותי מאד בפוליטיקה הסורית, בכל התקופה שהגיעה אחר כך.

הצבא לא היה משמעותי עד אז בגלל התנגדות של הסונים לגיוס לצבא, החלטה שהתקבלה במהלך המאה ה- 19 ונמשכה בתקופת המנדט וגם קצת אחרי קבלת העצמאות.

רק במהלך שנות ה- 30 התחילו לחשוב על הצבא כחלק אינטגראלי ומשמעותי בעתידה של סוריה, והסונים החלו לשלוח את בניהם לצבא. אך גם ההשתלבות הסונית בצבא בשנות השלושים (בעיקר בקצונה) לא הפכה את הצבא למשמעותי, בעיקר בגלל שקציני הצבא הגיעו ממעמד נמוך מבין הסונים ולרוב הם נתפסו כמייצגים של הצרפתים.

גורם נוסף לעליית הכוחות הרדיקאלים בצבא, אחרי קבלת העצמאות, היה חלוקתו של הצבא עפ"י צבע העור (הכוונה כנראה לדת) וכך רוב הצבא בתום תקופת המנדט היה עלאווי, עם מיעוט סוני שהגיע מהפריפריה והצבא היווה בשביל הגורמים האלו אמצעי לניוד חברתי. כך נוצר מצב שהעלאווים שהיו המיעוט הקטן ביותר במדינה, היה המיוצג ביותר בצבא - אומנם רק בדרגות הביניים, אבל בשנות השישים הם הפכו להיות הדומיננטיים בצבא בפרט ובסוריה בכלל.

כדי להשיג את מטרותיהם המיעוטים ואנשי הפריפריה היו צריכים לאמץ אידיאולוגיה והאידיאולוגיה של מפלגת הבעת' התאימה, כך שבשנות ה- 50 המפלגה הפכה להיות מפלגת הצבא, וביחד עם מקימי המפלגה הם הצליחו להשתלט על המדינה.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית