FANDOM


Stimulus and Justification in Early Ottoman History Rudi Paul Lindner

Wittek הפנה את תשומת-הלב ההיסטורית לכך שביזנטיון הפנתה את מרבית משאביה כנגד העות'מאנים כיוון שהיו לוחמי-קודש, ע'אזים. האספקט הדתי האופייני לעות'מאנים הטריד את הביזנטים, יותר מאשר אצל האומיים, העבאסים, הפאטימים או הסלג'וקים. טענתו של לינדנר: זמן רב עבר מאז מחקרו של Wittek וכבר לא ניתן לטעון בפשטות כי הסיבה להצלחתם ולעלייתם של העות'מאנים היא קנאותם למלחמת הקודש, הע'אזה. לינדנר מבקר את עמדתו של Wittek לגבי הרעיון הע'אזי שהוביל את העות'מאנים, ולטענתו, לרעיונות אין את הכוח ש- Wittek מנסה ליחס להם. בראייתו של Wittek, זניחת הרעיון הע'אזי היא ההוכחה כי העות'מאנים מיצו את תקופת-שלטונם, ומכאן קצרה הדרך לנפילתם! לינדנר מסווג את Wittek עם אסכולת חוקרים המכונה Geistesgeschichte, המייחסים חשיבות רבה לכוחם של רעיונות ורגשות. האם הייתה לרעיונות ולאידיאולוגיה השפעה כה רבה על התורכים הנוודים או ש- Wittek ייחס לכך חשיבות מופרזת? ← לטענת לינדנר, Wittek הגזים בטענתו זאת! מתוך הכתובים של אחמדי וכתובת בורסה, לינדנר מראה כי אכן הכותבים ראו באדוניהם ע'אזים, אך האם לנו מותר להסיק מכך כי אכן קנאות דתית הייתה המניע בעליית העות'מאנים? לינדנר מביא הוכחות של היסטוריונים אחרים לכך שהעות'מאנים מעולם לא כפו את דתם או שאפו להביס את הנצרות. יותר מכך, ישנן עדויות כי אף היה שיתוף-פעולה בין העות'מאנים לבין הביזנטים. דוגמה נוספת היא חיבתם של העות'מאנים לשמות –פרטיים לא מוסלמים, והעובדה שבעדויותיו של המטייל הערבי אבן-בטוטה לא הוזכרו מוסדות-דת שהיו באנטוליה. לינדנר מבקש להבחין האם האידיאולוגיה התקיימה בפועל (←הייתה תמריץ לעליית העות'מאנים) או שוכתבה מאוחר יותר כ"זיכרון משופץ" (←הייתה הצדקה מאוחרת). לדעתו, האפשרות כי האידיאולוגיה הייתה תמריץ היא קלושה, מכיוון כיוון שהאידיאולוגיה הע'אזית לא יכלה להיות תמריץ להצלחה לאורך זמן רב כ"כ ובגבולות נרחבים כ"כ הדורשים מתינות וסובלנות. דוגמה: במאה ה-14, שהייתה מאה לא בטוחה על רקע ירידת המונגולים, מלומדים מוסלמים מצאו מקלט בתחומי המדינה העות'מאנית ולכן אין זה פלא שהם "החזירו טובה" לפטרונים החדשים שלהם בצורה של שכתוב ההיסטוריה השושלתית כשושלת מוסלמית מפוארת. דוגמה: בנַקוֹלֵיאה, נבנה מבנה ע'אזי לכאורה (Seyit Ghazi), שהיה מזוהה כקבר של לוחם ערבי-גיבור. למעשה טוען לינדנר כי ישנן הוכחות לכך שהמבנה נבנה ע"י סולטאן סלג'וקי שהיה בקשר טוב עם נוצרים ואף הרג את אילו שהשמיעו כנגדו ביקורת על כך מבין המוסלמים. בנוסף לכך שימש המקום כתחנת עצירה לסוחרים בין קוֹניה הסלג'וקית לקונסטנטינופול הביזנטית (סחר בין המוסלמים לנוצרים) ← מכאן שאין שום אינדיקציה למלחמת קודש של העות'מאנים כנגד הנוצרים. לטענת לינדנר, בדיקה של התנהגות העות'מאנים תלמד אותנו אם אכן האלמנט הע'אזי הוא שהניע אותם: 1.לטענתו – הכיבושים הראשונים של העות'מאנים היו כנגד נסיכויות מוסלמיות ולא נגד כוחות נוצריים. 2.נוצרים, שהיו תחת לחץ כבד להתאסלם בתקופה ההיא, הוזכרו לעתים במקורות העות'מאנים כע'אזים. 3.עוסמאן עצמו תמך בסוחרים נוצרים וניהל מדיניות טובה לנוצרים – שלטונו היה עדיף להם על פני הביזנטים. ← כל ההוכחות הללו הן טענות-נגד מספיק מבוססות לסתירת הכרוניקה של אחמדי ש-Wittek השתמש בה. לינדנר מתייחס לכרוניקה כאל קובץ המאזכר מאורעות היסטוריים, אך בהכרח לא כאל קובץ היסטורי! לדבריו, הדגש בקובץ של אחמדי הוא על פיוטיות ועל שבח והלל, ופחות על דייקנות היסטורית. לטענתו, אחמדי היה משרת נאמן של שושלות רבות, וכאשר היה תחת חסותם של העות'מאנים בתקופה מאוחרת, הרגיש עצמו מחויב לשבח אותם ולהחמיא להם ע"י ייחוס של הע'אזה אליהם. סיבה נוספת לייחוס הע'אזה לעות'מאנים בידי אחמדי היה מיקוד הפוקוס על הצלחות העות'מאנים כנגד הנוצרים, ועמעום מלחמותיהם עם שכניהם המוסלמים בשלבים המוקדמים. ←מתוך כל זאת, לא-ניתן להתייחס לכרוניקה של אחמדי כאל מהימנה! מקורות לא-עות'מאניים (ערביים, ביזנטיים) מתקופת עליית העות'מאנים אינם את הע'אזה או את מחויבותם הדתית של העות'מאנים. ← ע"פ לינדנר, ההסכמה המפתיעה בין מקורות שונים כ"כ יכולה ללמד אותנו כי זו האמת! הטענה הטובה ביותר לדעת לינדנר כנגד מחקרו של Wittek, היא העובדה כי העות'מאנים גילו סימנים של שמאניזם (כמו העלאת קורבנות אדם), שאינו מקובל אפילו בצורות המתירניות ביותר של האסלאם. לפיכך, אין הם יכולים להיחשב כלוחמי-דת מוסלמים אדוקים (אם אכן היו מוסלמים ולא שמאניסטים...).

לינדנר מעלה השערה מתוך מחקרו של wittek, כי הגורם המניע בעליית העות'מאנים היה הגורם השבטי ולא הגורם הע'אזי – בהתבסס על מחקרו של רוברטסון סמית', הוא טוען שגנאולוגיה הנכונה בהתחלתה ובסופה ומעורפלת ביניהן, הנה מאפיין לחברות שבטיות ולטענתו, לעות'מאנים הנוודים, הארגון השבטי היה הדבר הטבעי ביותר לעשות! בעבורם השבט לא היה מבוסס על קשרי-דם, אלא על אינטרסים משותפים, ללא קשר להבדלי מוצא, דת ושפה.

כוחו של עוסמאן היה בשמירה על האינטרסים של בני שבטו כנגד פושטים ופולשים, ביזנטים ומונגולים, וכך הצטרפו לשבט המצליח חברים נוספים רבים. כאשר גדלה החברה העות'מאנית, והפסיקה להיות חברת נוודים החל השינוי (שכלל הגעת חכמי-דת מוסלמים מלב עולם האסלאם, הטבעת מטבעות, שיפור שיטות הלחימה ופיתוח המסחר). החברה נהייתה מתוחכמת יותר ודרשה מוסדות המתאימים לצרכיה החדשים ← שינוי זה ערך דור שלם! עידן השבטיות העות'מאנית ערך כמאה שנה אך השפיע על עיצוב המדינה העות'מאנית הגדולה כולה.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית