FANDOM


Owen, Roger & Şevket Pamuk - Turkey 1918 – 1945 By: החל משנת 1912 עברה תורכיה שורה של מלחמות: מלחמות הבלקן, מלחמות אזרחים ומלחמת העולם הראשונה. בעקבות מלחמות אלה הצטמצמה האוכלוסייה בתורכיה עד מאוד (כ-25%) וכן הרכבה השתנה: א. אחוז הנשים גדל בשל מותם של גברים במלחמה ב. ההומוגניות גדלה – נשארו בעיקר מוסלמים (תורכים וכורדים) ומרבית היוונים, הארמנים והיהודים נעלמו. גם הייצור במדינה פחת, בשל העדר כוח עבודה והרס נרחב של שדות, מיכרות, ציוד ובעלי חיים. בשנת 1923 הוקמה הרפובליקה של תורכיה בהנהגת מצטפא כמאל ותחת משטר חד-מפלגתי. ההנהגה של המדינה התורכית היתה קשורה קשר הדוק לתנועת "התורכים הצעירים" והושפעה, כמוה, מרעיונות ההשכלה והמהפכה הצרפתית. שתי מטרותיהם העיקריות היו לבנות מדינת לאום חזקה ולבצע מודרניזציה באמצעות מערביזציה. הם הבינו שכדי לחזק את הכלכלה יש צורך בתיעוש, שיפור רשת התחבורה במדינה והקמת מעמד בינוני חזק. הם גם הבינו שהתלות הכלכלית של השלטון העסמאני באירופה יצרה בעיות פוליטיות קשות למדינה העסמאנית. מבחנם הראשון היה בועידת לוזאן, שם הגיעו להסכם עם מעצמות אירופה לגבי ביטול הקפיטולציות, חלוקת החוב העסמאני בין כל המדינות שירשו את האמפריה והקפאת הסכמי הסחר החופשי. אפשר לחלק את התקופה עד 1946 לשלוש תקופות (מבחינה כלכלית): 1. עד 1929 – התאוששות כלכלית 2. מה-Great Depreesion ועד פרוץ מלחמת העולם השניה - אטטיזם. 3. מלחמת העולם השניה עד המעבר למשטר רב מפלגתי. ההתאוששות של שנות העשרים המדינה התערבה בשוק והעניקה תמריצים וסובסידיות כדי לעודד תעשייה. מונופולים שהיו בידי המדינה הועברו לידיים פרטיות. השקיעו בשיפור דרכי התחברוה ומסילות הרכבת כדי ליצור שוק לאומי בכל המדינה (ע"י העברת סחורות). המדינה גם שאפה לגייס הון זר. אחת הפעולות החשובות של המדינה היתה ביטול "מס העשירית" שהיה מוטל על חקלאים. במקומו חוקקו חוקי מס על האדמה ומסים עקיפים. ביטול העשירית הקל מאוד על החקלאים, אך הקשה על המדינה (שהכנסותיה הצטמצמו). נטל המס עבר בהדרגה לכלכלה העירונית. המגזר החקלאי, שהיווה מחצית מכלכלת המדינה, החל להתאושש. מלבד מעשי המדינה, המחירים והדרישות בשוק העולמי תרמו להתאוששות זו.

ה-Great Depreesion המשבר העולמי הזה לווה בירידת מחירים חדה של תוצרת חקלאית, שהשפיעה מאוד על תורכיה. מחירי היבול ירדו בכ-60%. הנתונים מראים בבירור עלייה בכמות התוצרת אך ירידה בהכנסות ממנה. מצב זה לווה במחסור במטבע זר, שנוצר כתוצאה מעלייה ביבוא ומהתשלום הראשון של החוב העסמאני. המשבר הקשה הבהיר למדינה שעליה לאמץ מדיניות כלכלית חדשה ולהגן על המשק ע"י שליטה חזקה יותר בסחר החוץ. ראישת המדינה כרתה הסכמי סחר חליפין עם מדינות אחרות, בעיקר גרמניה הנאצית. שנית הקפיאו את תשלום החוב העסמאני ונכנסו למו"מ שבסופו התשלומים השנתיים הוקטנו בחצי. כמו כן קיבלו סיוע חוץ מבריה"מ. אטטיזם אסטרטגיה חדשה בה נקטה הממשלה לאור תנאי השוק הקשים בעולם. המדינה נטלה על עצמה תפקיד מוביל כיצרנית וכמשקיעה במגזר העירוני. הוגדרו "תכניות חומש" עם ייעוץ סובייטי. האטטיזם השפיע מאוד על תורכיה, אם כי מנקודת מבט מאקרו-כלכלית נראה שתרומתו לתהליך התיעוש נשארה צנועה למדי עד מלחמת העולם השניה. האטטיזם שאף להרחיב את פעילות המדינה בשוק ובכלכלה (מפעלים, פסי רכבת וכיו"ב). מרבית המונופולים הממשלתיים שהופרטו בשנות העשרים חזרו לידי המדינה. יש לשים לב שהמגזר הפרטי לא נפגע ממדיניות זו, אלא להיפך, השקעותיה של המדינה קידמו את השוק כולו ועודדו גם את העסקים הפרטיים. לאורך תקופה זו תקציב המדינה נותר מאוזן למדי. לא נעשה כל ניסיון לנהל כלכלת גרעון. ערכו הנומינלי של המטבע נותר יציב והוצמד לעתודות הזהב של המדינה. הסיבה העיקרית לכך היתה המורשת המרה של נסיון האמפריה העסמאנית, שניהלה כלכלת גרעון וצברה חוב חיצוני עצום ואינפלציה קשה. בתקופה זו אנו רואים תופעה מעניינת, שלמרות כל הקשיים והמשברים וירידת המחירים, כמות התוצרת החקלאית דווקא עולה. יש לכך מספר הסברים: 1. הגבלה על החלפת מטבע זר והסכמי סחר דו-צדדיים עם מדינות אירופה. 2. הקטנת הייבוא שעודדה ייצור בתוך המדינה. 3. תמיכה של המדינה במחירי התוצרת החקלאית, ביטול מס העשירית, שיפור מערכת הרכבות שאיפשרה העברת סחורה בכל המדינה. 4. התאוששות דמוגרפית וגידול קבוע באוכלוסייה, שאיפשרו את הגדלת השטח המעובד. החקלאים ראו שהמחירים יורדים והבינו שעליהם לעבוד קשה יותר ולעבד יותר שטח על מנת להגיע לאותה הכנסה.


מהלך מלחמת העולם השניה תורכיה אמנם לא השתתפה במלחמה, אך לכל אורך שנותיה החזיקה צבא מגויס של כמיליון חיילים. באותה תקופה הן גרמניה והן בעלות הברית היו זקוקות לכל מה שתורכיה יכלה לייצא להן, כך שהייצוא גדל ועתודות המטבע והזהב של תורכיה גדלו. המגזר החקלאי נפגע קשה בתחילה: מחד היה גיוס נרחב שגזל כוח אדם, ומאידך המדינה היתה צריכה להאכיל את כל הצבא ולמנוע מחסור בערים, ולשם כך ניסתה לאכוף על החקלאים מחירים נמוכים ומיסוי גבוה. החקלאים כמובן ניסו להתחמק והמדינה הבינה שעליה להסתמך על מנגנון השוק. באותה עת היתה גם ירידה בייבוא, שפגעה קשה בתעשייה, שסבלה כתוצאה מכך ממחסור בחומרי גלם ולפיכך היתה ירידה בייצור. בנסיבות אלה המדינה נאלצה לסגת מתכנית החומש המתוכננת (כלומר לשנות את מדיניות האטטיזם). בנוסף, החלו להיווצר גרעונות שנפתרו ע"י הדפסת כסף, שיצרה אינפלציה. לאור מצב זה, החלו שכבות גדולות באוכלוסיה, החל בחקלאים (שנפגעו מהמלחמה) וכלה בתעשיינים-בורגנים (שהרוויחו ממנה) להתנגד למדיניות האטטיזם ולמפלגת העם הרפובליקנית בכלל, ולדרוש שינוי. שינוי זה בא בדמות המעבר למשטר רב מפלגתי.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית