FANDOM



Pamela A.Smith / Palestine and the Palestinians

שנת הוצ' הספר: 1989 זמן: המאה ה-20. מרחב: מדינות המזה"ת; באופן פרטני, אנו עוסקים בחלק המתמקד בפלסטינים (להלן: פלס'). תיזות+ סוגיות: משפטי המפתח סומנו בגוף הטקסט. כמובן, הדברים פתוחים לשיקול דעת... מקורות: נראה כי מקורותינו מסתכמים במגוון מחקרים אקדמיים וחומר היסטורי.

הערה: הטקסט דלהלן אינו מהווה תרגום מלא של החומר. עם זאת, הוא מקיף את האינפו' הדרושה ומסכם יותר מאשר עיקרי דברים (לטובת הקורא הסקרן והיסודי...). תתי-הכותרות הושארו באנגלית, על מנת להקל על ההתמצאות בטקסט (כי אנחנו יסודיים, כרגיל!). שאו ברכה. ועכשיו, לבונבון:

בשנת 1947, מנתה האוכ' הפלס' 1,303,585, והיוותה כ- 70% באזורים הכפריים. 34 שנים מאוחר יותר (1981), האוכ' הפלס' מונה כ- 4.5 מליון, מהם כ- 60% חיו מחוץ לטריטוריות פלסטין המנדטורית, קרי: מחוץ לישראל. כיום, מצוייה הקהילה הפלס' הגדולה ביותר בירדן, שם היא מהווה כמחצית האוכ'. קהילות גדולות נוספות של פלס' מצויות בסוריה, לבנון, כווית וסעודיה; למעלה מ- 100,000 פלס' יושבים בארה"ב, רבים מהם נוצרים. קהילות פלס' מצויות גם באמריקה הלטינית.


The Impoverishment of the Peasantry

חלק הארי של הפליטים הפלס' עזבו לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ב-14 במאי 1948. רבים תרו אחר מפלט בלבנון, בסוריה, או בחלקים אחרים של פלסטין (במיוחד במהלך הקרבות הקשים שניטשו בגליל באביב 48', פרשת דיר יאסין); אחרים נמלטו לגדה המערבית ולעבר הירדן, לאחר כניסת הלגיון הערבי; רבים נוספים ביקשו לחסות תחת הגנת הצבא המצרי ונמלטו לרצ"ע או למצרים עצמה. בינואר 49', כאשר החלה מופעלת תכנית הקצבת מנות אוכל (להלן: סיוע/ סיעוד), נאמד מספר הפליטים הרשומים לקבלת סיוע בקרוב למליון. בשלהי 49', הוערך כי כ- 430,000 מצאו דיור במחנות, וכ- 250,000 מצאו מקום לינה אצל חברים או קרובים. במרוצת השנים, הגידול הטבעי באוכ' הפליטים הובילה לגידול במספר הנרשמים לסיוע; במרץ 1996, נאמד מספרם בכ- 1.3 מליון, רובם בירדן, לבנון וסוריה. רובם המכריע של דיירי המחנות והרשומים לקבלת סיוע היו איכרים, אשר היו בבעלותם בתים ואדמות בפלסטין, או חקלאים, שעיבדו חלקות בקרבת כפר מולדתם. בשונה מאלה שחיו חיים עירוניים, ואשר זכו לחינוך ו/או היו בעלי קשרים מסחריים בחו"ל, נפגעה שכבת האיכרים באופן מיוחד, היות ואיבדה את מקור חיותה- הקרקעות. היעדרם של שטחי חקלאות במדינות השכנות, אליהן נמלטו הפליטים, בנוסף לשיעור האבטלה הגבוה יחסית, ששרר במגזר החקלאי במדינות המשכנות, הובילו לאי יכולתם של רוב הפליטים האיכרים להימלט מגורל של עוני ואובדן מיומנויות. זאת ועוד, לאור איסור רכישת אדמות חקלאיות על ידי פלס'- למעט בגדה המערבית ובירדן- אף אלה שהצליחו לצבור מעט הון נעדרו יכולת ליצור מחדש את דרך חייהם הקודמת. כך, נאלצו הפלסטינים להסתפק בכל עבודה שנמצאה להם בתחומים השונים (חקלאות, תעשיות שונות, בניין וכו'). התפתחותן המהירה של מדינות המפרץ וערב הסעודית בשנות ה-50' סיפקה שדרת תעסוקה לפלס'. בשלהי 1953 היו מועסקים כ- 3,000 פליטים פלס' על ידי חברת הנפט האמריקאית-ערבית (Arabian American Oil Company) בסעודיה. היכרותם עם השפה האנגלית, וכן נסיונם הקודם עם כלים מודרניים וציוד, הפכו אותם לבעלי ערך רב. עובדים פלס' רבים יובאו לשם בניית נמלים, פסי רכבת ומגורים בסעודיה ובמדינות המפרץ. ואולם, אי שביעות רצונם של הפלס' מתנאי העבודה בתעשיות הנפט ובמדינות המפרץ הובילה לשורת שביתות והפגנות בכווית, בחרין, קטר וסעודיה. בשנת 1956, גברה התסיסה והפכה לכדי מחאה כנגד הפלישה הישראלית-צרפתית-בריטית לתעלת סואץ. מאות עובדים פלס' גורשו על ידי השלטונות המקומיים, ורבים אחרים הושעו מעבודתם. כך, בשנת 1958, רק פלס' בעלי הכשרה מקצועית, דוגמת מהנדסים, מתכננים עירוניים, רופאים ומחנכים, הורשו לעבוד במדינות המפרץ בכמויות גדולות.


The growth of the bourgeoisie

אלה שהיו ברשותם חפצים ורכוש נייידים או מיומנויות מסויימות, יכלו, במקרים רבים, ליצור חיים חדשים בגלות, שרמתם אף עלתה על אלה מהם נהנו בפלסטין. המחברת מדגישה, כי בניגוד לתמונה שצויירה על ידי הציונים, ערב הקמת מדינת ישראל היתה פלסטין אחד האזורים המודרניים ביותר באזור המזה"ת. סוחרים רבים צברו עושר משמעותי שגולם במניות ובאחזקות, בהפקדות בנקאיות, במזומנים ובהשקעות פיננסיות בחו"ל. הכותבת ממשיכה וממחישה את הנטען בפסקה האחרונה, על דרך מתן דוגמאות קונקרטיות (מספריות ושמיות). בין אזכוריה: יוסיף ביידס (yusif Baydas), חלפן כספים זר בפלסטין, שהשקיע לשם הקמת עסקי חלפנות בבירות, אשר הפכו, בשנת 1951, ל אינטרא בנק. בשנת 1966 היה בנק זה למוסד הפיננסי הגדול ביותר בלבנון; הבנק הערבי ניתן כדוגמא אף הוא, ומאוזכר כבעל סניפים ברחבי העולם בשנות ה60'. לפירוט- ר' עמ' 160-1.


The decline of the ruling families

שכבת הילידים השלטת בפלסטין- שהורכבה עד שנת 48' מנכבדים בעלי גישה לעמדות גבוהות בביהמ"ש האסלאמי, בבתיה"ס ובאדמיניסטרציה, כמו גם ממשפחות בעלי קרקעות- סבלה מגורל מעורב לאחר הקמת מדינת ישראל. המופתי של י-ם, חאג' אמין אל חסייני, הוגלה למצרים, ומאוחר יותר התיישב בלבנון, שם נפטר בראשית שנות ה-70'. מתנגדי אל חסייני, משפחות כמו נשאשיבי, אשר כרתו בריתות עם המלך עבדאללה ואשר קיבלו את סיפוח הגדה המערבית על ידי ירדן ב- 1950, מצאו עצמן מתמודדות עם דילמה: מחד, האפשרות לקבל את ההגמוניה ההאשמית ולזכות בטובות ובהזדמנויות שונות, ומאידך, האפשרות להמשיך ולתבוע את עצמאות פלסטין, אגב מאבק מזויין כנגד הכיבוש הישראלי של מולדתם. בעת שהמצב הוסיף לתסוס בממלכת ירדן, מיקדו המשפחות השליטות את מאמציהן בנסיון להשיג רפורמות במערכת השבטית. ואולם, דרישותיהם לשלטון קונסטינטוציוני נתקל בהתנגדות עזה מצד המלך החדש, חסיין. בשנת 1956, כאשר ממשלת קואליציה לאומית, בראשות סלימאן נבולסי (Sulayman Nabulsi), תפסה את מרבית כוח השלטון, שוב הופרדו נאמני הפרו-האשמים בקרב השכבה הפלס' השלטת. אנשי הקבינט הקודם הירדני חששו, בין היתר, מכך שקביעת נבולסי לשים קץ לנוכחות הבריטית, תביאם למצב פגיע וכפוף לתביעותיהם של אינטלקטואלים פלס' רדיקליים תומכי הבעת', של קומוניסטים וכן של הנשיא המצרי נאצר.לעומת אלה שחששו מן הרפורמות של נבולסי, היו אחרים שהביעו תמיכה בנסיונותיו לפתוח את האדמיניסטרציה של הממלכה לפלסטינים, וכן בגיבוש עקרון של קידום המבוסס על כישורים ויכולות אישיים, ולא על קרבה או השתייכות משפחתית. בשנת 1957 נאסר על ידי המלך קיומן של מפלגות פוליטיות, ומנהיגי האופוזיציה- ביניהם נבולסי ותומכיו הפלס'- נעצרו. נחיתת צנחנים בריטיים בעמאן ובחלקים אחרים של ירדן ביולי 1957, שמה קץ לנסיונות לחולל רפורמות. כתוצאה, מצאו עצמם הפלסטינים, שנטלו חלק פעיל באופוזיציה, מוגלים או עצורים, ואילו אלה מבין המשפחות השליטות הפלס' שנותרו נאמנים, תוגמלו במשרות בכירות בממשלה הירדנית.


Nationalism and class, 1967 to 1982

פרוץ מלחמת 67' והתבוסה הערבית הובילו לגל חדש של הגירת פלס' מן הגדה המערבית ומעזה. חלקם היו פליטים ממחמת 48' שחיו במחנות בשטחים הכבושים (מחדש) או ברמה"ג, ואשר הוכרחו לעזוב בפעם השנייה את חייהם. אלפים אחרים עזבו מאוחר יותר, כאשר הכיבוש הצבאי והתפשטות היישובים היהודיים שללו מהם את בתיהם, והותירו אותם פגיעים לסטגנציה כלכלית ולדיכוי פוליטי. דוגמאות מספריות: 1972 – רשומים למעלה ממליון וחצי פלס' לקבלת סיוע/ סיעוד; למעלה מ- 40% שוכנו במחנות פליטים מסוג זה או אחר. 1979 – עליית המספר לכדי 1.8 מליון רשומים לקבלת סיוע. 1982 (יוני) – הנתונים המספריים גדלו, ככל המוערך ליותר משני מליון.



The creation of a new working class

התקת מעמד שלם של פלס' ממקומות מגוריהם ושאר המתואר לעיל, הביאו להיווצרות מעמד חדש, של פרולטריון חסר אדמות- או: תת-פרולטריון- בתוככי החברה הפלס'. רבים מאלה שנזקקו לסיוע/ סיעוד היו קשישים. אלה שמיומנויותיהם נפגעו במהלך שנות האבטלה הארוכות, וכן נשים וילדים שאיבדו את תומכיהם, השתלבו במגוון תנועות הגרילה, או עזבו את המחנות בחיפוש אחר מקור פרנסה במקום אחר. המחברת מציינת כהישג את תופעת ה- self sufficiency [1] [בהמשך תת-הפרק מצויינים נתונים מספריים, הממחישים את הצניחה בכמות הרשומים לקבלת סיוע]. בשונה מן התקופה שקדמה ל-1967, אשר בה ראו המדינות השכנות בפליטים נטל כלכלי, הובילה הפעם ההגירה של לבנונים, סורים וירדנים למדינות המפרץ לכדי העסקת פלס' בכלכלה המקומית של מדינות אלה, כתחליף לאלה שעזבו.

      • המשך פירוט בטקסט המקורי, נראה לי טרחני ומיותר. גם ככה אתם עושים טובה שאתם קוראים את התרגום ומעליבים את קוסטינר כל שיעור מחדש... J


The bourgeoisie: challenge and retreat

בעוד שההתפתחות המהירה של מדינות המפרץ בשנות ה-60' המאוחרות ובשנות ה-70' הובילה לעלייה במספר החוזים שהושגו על ידי קואופרטיבים פלס' ועסקים נוספים לבנקים פלס', הרי שיכולתם של אלה לנצל במלואן את ההזדמנויות החדשות נשחק, כתוצאה מגידול בבורגנות המקומית בסעודיה ובמדינות המפרץ, אשר החל בשלהי שנות ה- 50'. [בהמשך: מתן דוגמאות ספיציפיות- סעודיה, כווית, לוב] בשלהי שנות ה-60', פלס' שעלה בידם לשקם את עסקיהם בהצלחה או להקים עסקים חדשים, המעוצבים על פי קווי המתאר המסחריים של המערב, מצאו עצמם בחיסרון מובהק, בהיותם נעדרי יכולת לתרגם את העוצמה הכלכלית החדשה להשפעה פוליטית, באופן שיתאפשר להם לבטח את מיקומם בחברה ובכלכלה. כך, הגיעו אלה למסקנה, כי הדרך היחידה להתחרות בהצלחה בצמיחת הבורגנות בעולם הערבי תהא הקמת מדינה פלסטינית משלהם. מחוייבותם ללאומיות פלס' הלכה וזכתה לחיזוק במהלך העשור העוקב. שני מקרים לדוגמא: (1) דעיכת ה- CAT (2) אינטרא בנק (עמ' 167).


The ruling families under Israeli occupation

הכיבוש הישראלי את הגדה המערבית ורצ"ע ביוני 67' הסיר מקור תמיכה עיקרי עבור המשפחות השליטות, אשר נותרו נאמנות להאשמים ואשר קיבלו את הסיפוח הירדני של הגדה המערבית. היתה זו מכה מוחצת לדפוסי המסחר, שהונהגו הן בגדה והן בעזה, למן מלחמת 48'. המדיניות הישראלית של הפקעת קרקעות ומקורות מיים פגעה בייצוא גידולי התפוזים לשווקים הערביים דרך ירדן; אלה מבין המשפחות השליטות שעלה בידם להקים חברות תעשייה ומסחר בגדה המזרחית המשיכו לשגשג, בעוד שאחיהם בשטחים הכבושים סבלו מרגולציות צבאיות חדשות, שנכפו עליהם מצד הישראלים, וכן מתחרות שעימה היה עליהם להתמודד, לאור ענף הייצוא הישראלי לשטחים; אובדן עבודה, היעדר תשתיות בסיס וכיוצא באלה הקשו על פלחים רבים מקרב המשפחות המסורתיות להסתגל לתנאים החדשים. מכה מהותית נוספת ניחתה בשנת 1974, בעקבות מלחמת האזרחים בירדן, כאשר המונרכיה הפחיתה את תמיכתה באריסטוקרטיה הפלס', והחלה בתהליך של "ירדניזציה", אשר במסגרתו הודחו פלס' ממשרות רבות השפעה בקבינט ובאדמיניסטרציה האזרחית. באמצע שנות ה-70', החלו נשמעות הצהרות תמיכה באש"ף וביצירת מדינה נפרדת ועצמאית בגדה המערבית וברצ"ע אף מקרב האריסטוקרטיה בעלת האדמות בגדה המערבית, אשר תמכה קודם לכן בהאשמים (כנגד התביעות הלאומניות של הפלס' במדינות ערב השונות). תמיכת האריסטוקרטיה הפלס' באש"ף משקפת, בין היתר, צמיחה ברדיקליזם בתוך השטחים הכבושים, שהחלה לחתור תחת עמדותיהם שלהם. מגמה זו זכתה לאישוש בבחירות המוניציפליות של 1976, כאשר הן מפלגה קומוניסטית והן מועמדים תומכי אש"ף תפסו מספר משרות בכירות בגדה המערבית.


The Palestinian diaspora, 1982 to 1985

השנים 1982 עד 1985 היו מצערות עבור כלל הפלס'. ההתפתחויות בלבנון היו קשות ביותר: הפלישה הישראלית ביוני 1982 והטבח שבוצע בסברה ושתילה, ולאחריו הלחימות בצפון ו'מלחמת המחנות' (?) (war of the camps), שפרצה ב- 1985. הפלס' שחיו במחנות ובערים בירות, צידון וכו' מצאו את חייהם ואת שכונות מגוריהם תחת איום גדול מאשר אי פעם. במקומות אחרים בגלות, הפרגמנטציה של אש"ף ונחישות המדינות, כגון מצרים וירדן, לנהל מו"מ עם ישראל, היה פירושם אף התהדקות יתירה של הטבעת סביבם של הפלס' החיים במדינות אלה. בסוריה, העוינות מצד הממשלה כלפי יאסר ערפאת ופת"ח סיפקה מתח נוסף למצב שהיה רווי מתחים בלאו הכי. במקביל למצב בלבנון, החלו מדינות המפרץ וסעודיה בקיצוצים חדים בתחום הכלכלי, וחוזים עם חברות פלס' בוטלו או עוכבו. במדינות שונות (כווית, קטר, סעודיה) הופחתה כמות העבודה שסופקה לתושבים זרים, וכתוצאה נחסמה הכניסה בפני פלס' באמצע שנות ה-80'. עבור כלל פלחי האוכ' הפלס', זכתה חשיבות המאבק הלאומי למימד חדש בשנות ה-80'. פלס' מכל השכבות החברתיות מתחו ביקורת על מנהיג זה או אחר, על דרך התנהלותו של אש"ף וכו'. ואולם, יחד עם זאת, הוסיף ערפאת לסמל את הנחישות להשיג את המטרות הלאומיות הפלס'. באמצע שנות ה-80', חרף חילוקי הדעות שנתגלעו בין הפלס' לבין עצמם בדבר האסטרטגיה או המטרות הטקטיות, הפכה הלאומיות הפלס' למטרה לאומית, שחצתה גבולות מעמדיים, גיאוגרפיים, דתיים וכו'; בכך ניכרת הצלחתו של אש"ף, יהיו כשלונותיו האחרים ככל שיהיו.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית