FANDOM


www.student.co.il/meast

 pp. 69-75



• בתקופת ההתעצבות של החוק האסלאמי, ב-250 השנים הראשונות לאסלאם עד למחצית המאה ה-9 לספירה, לא הייתה שום מניעה כי פוסק הלכתי או מומחה בחוק הדתי ייתן פתרונות משלו לבעיות משפטיות שהובאו לפניו. רק לאחר תקופת ההתעצבות הזו, החלה מועלית שאלת האג'תיהאד וזהות אלו הרשאים לעסוק בו.

• במחצית המאה השלישית להיג'רה ניכרת מגמה של שלילת חופש הפסיקה מפוסקי התקופה והסתמכות על פסיקותיהם של הפוסקים הראשונים. בתחילת המאה הרביעית להיג'רה, כבר הגיעו פוסקי כל האסכולות (הסוּניות!) לכלל החלטה כי כל השאלות המהותיות כבר זכו לתשובה ולפסיקה וכי הקונצנזוס כבר נבנה. כל פעילות חוקית עתידית תהא תחומה לפרשנות וליישום החוק כפי שהתגבשה עד לאותם ימים באופן סופי.

• בתקופה זו נקבע ה-تقليد (החיקוי העיוור) שעל-פיו, רוח הפסיקה והעיסוק העתידיים בחוק לא ייקבעו יותר באופן עצמאי תוך הסתייעות בקוראן, בסונה ובאג'מאע, אלא יתקבלו כהוויתם כפי שהם נלמדים ע"י אחת האסכולות.

• המעבר מביצוע האג'תיהאד לציות לתקליד היה הדרגתי ודבר זה היה ניכר בתיאוריית מספר הדרגות של האג'תיהאד המותרות לכל שכבה ושכבה בקרב פוסקי ההלכה. למרות הציות לתקליד, בהלכה האסלאמית היה עדיין ביצוע של אג'תיהאד מסוים כאשר האסכולות השונות התחרו זו בזו על מקוריותן ובכך הפרו האחת את השנייה.

• למרות הכל, המעבר לתקליד לא עבר בלא התנגדות, גם בתקופת המעבר עצמה וגם בדורות שלאחר מכן, שבהם פוסקים וחכמי דת מסוימים המשיכו להאמין כי ביצוע האג'תיהאד הוא צורך חיוני ובסיסי וכי קיומם של מוג'תאהידים הינו הכרחי בכל זמן.

• בתקופה מאוחרת יותר, במקביל לעליית קבוצות דוגמת הוואהאבּים ובהשפעתם החל במאה ה-18, פוסקים שונים יצאו בהטפות לחזרה לדת האסלאם הפשוטה והטהורה של ימי הנביא. תנועות דוגמת הסלפיה (سلفية) שתמכו ברפורמות בדת האסלאם החלו שמות דגש על המשך פרשנות ועדכון של דת האסלאם לעידן המודרני. חלק מהמצדדים בגישה זו אף הרחיקו ודיברו על אג'תיהאד חופשי שחוצה את גבולות העניינים שנידונו בתקופת ההתעצבות של האסלאם. למרות הכל, אף אחת מהקבוצות הללו לא הצליחה להשפיע עמוקות על הגישה לחוק האסלאמי. שינוי מבני בשריעה שנערך בשנים האחרונות, אינו עיסוק מחדש בנושא האג'תיהאד, אלא למעשה שילוב השריעה בחוקה חילונית מודרנית.

• על אף סגירתם של שערי האגת'יהאד, המשיכה פעולתם של חכמי הדת בשנים מאוחרות יותר וזו הייתה יצירתית לא פחות במגבלות חוקי השריעה והחלטות קודמיהם. המוּפתים, פוסקי ההלכה, עסקו בבעיות חדשות שהתעוררו כל הזמן בחברה המוסלמית והוציאו פתוות (فتوى - פסק הלכה) חדשות תוך שימוש בכלים המסורתיים שעמדו בידיהם. למרות זאת, מעמדם של המופתים היה מבוסס על המוניטין שלהם בלבד והם פעלו על דעת עצמם בד"כ, ולפיכך, לפסיקותיהם לא היה תוקף מחייב.

• התפתחות ההלכה האסלאמית חייבת הרבה לפעילות המופתים, שפסקי ההלכה שלהם נאגדו לספרי חוק מודרניים המראים לנו בעיות חדשות שעלו וצצו משך השנים, באזורים שונים, בתקופות שונות ובסוגיות שונות. כאשר דעתו של מופתי כלשהו התקבלה על-ידי מלומדי אסכולה כלשהי כולם, היא הוספה לספרי החוק של האסכולה והתקבלה כלגיטימית. לעומתם, הקאצ'ים (قاضي – שופט) מהימים שלאחר התעצבות האסלאם לא השפיעו כמו המופתים על התפתחות ההלכה, בשונה מאלו של ימי ההתעצבות המוקדמים, אשר הניחו למעשה את יסודות ההלכה האסלאמית עצמם.

• מאז ימי השלטון העבאסי המוקדמים, בהם התעצב החוק האסלאמי, חלו קיפאון ועצירה בהתפתחות החוק. קיפאון זה עזר במידה מסוימת לחוק האסלאמי לשמור על קיומו ועל שלמותו גם אל מול שקיעת המוסדות המדיניים האסלאמיים. שינויים שכן התרחשו היו שינויים קלים בתיאוריית החוק האסלאמי ובתפיסת מבנה החוק, אך לא בחוק עצמו. החוק האסלאמי מייצג את הצרכים החברתיים והכלכליים של ימי ראשית השלטון העבאסי, אך עם הזמן, התרחק יותר ויותר מהשינויים במישור החברתי והמדיני.

• www.student.co.il/meast


Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית