FANDOM


Uriel Heyd, Revival of Islam in Modern Turkey

הייד בתחילת מאמרו מדבר על המאפיינים המשותפים לאסלאם וליהדות, העדר משקעים היסטוריים יכולים לאפשר דיאלוג בין שתי הדתות. הן היהדות והאסלאם זעזועו באותו הזמן מהמפגש עם תרבות המערב החילונית. במחצית הראשונה של המאה ה-18 העותמאנים התורכים היו הראשונים שאימצו טכנולוגיה מערבית ואת המאפיינים התרבותיים שנלוו אליה. תהליך ההתמערבות והמודרניות יצרו מתח בחברה המוסלמית ובהדרגה כרסמו במוסדות המסורתיים. לעומת זאת תהליך ההתמערבות ביהדות עבר בצורה חלקה יותר מאשר באסלאם, תנועת הציונות והקמת מדינת ישראל היוו נקו' מתח בין היהדות לאסלאם. עד כה בארצות ערב לא נערכו מחקרים רציניים אודות ישראל, מנגד מחקריהם של מזרחנים ישראלים יכולים להוות אבן בוחן להבנת האסלאם והיהדות ולהניח יסודות לדיאלוג ביניהם. האימפריה העות'מאנית הייתה האימפריה המוסלמית האחרונה , והסולטאנים העות'מאניים הם אלה שהעניקו " לשריעה ", תוקף משפטי מחייב. אנשי הדת ,העולמא", היו בעלי השפעה רבה ומשולבים בפוליטיקה ובמוסדות הממשל השונים. עוד לפני הנחלת הרפורמות נערך קופידיקציה של חוקי הדת "קאננו", אך לצד הממסד הדתי החזק קמו מסדרים דרווישים אשר קראו תיגר על השלטון וחוקי הדת. במשך שש מאות שנים ערכו העותמאנים מלחמת ג'יהאד כנגד הנוצרים, המלחמה הביאה להתרחבות טריטוריאלית וחלק גדול מהנתינים החדשים היו נוצרים והיה עליהם להתאים את מערכת חוקיהם גם למגזר זה. המאבק בתורכיה בעד או נגד התמערבות וחילוניות משורש בה עשרות בשנים דוגמאות לכך אנו מוצאים: בניסיונותיו של הסולטאן אנואר ליישם רפורמות מערביות במהלך המאה ה-18 היו כאלה שהתנגדו למהלך זה, בקרב" העולמא" היו שתמכו בעוד שאנשי דת בדרגה נחותה יותר הם אלה שהובילו את ההתנגדות לביצוע הרפורמות. דוגמא נוספת אנו מוצאים במשטר הרודני בעל אופי מוסלמי שהנהיג הסולטאן עבדול חמיד השני, מה שהוביל להפלתו ע"י התורכים הצעירים שהנהיגו בתורכיה משטר בעל אופי חילוני יותר. אך יותר מכל מנהיג אחר הרחיק לכת "אתא תורכ" כאשר הצעיד את תורכיה להתמערבות וחילוניות. לאחר מלחמת העצמאות הוא נוקט בשורה של רפורמות אשר משנות את תורכיה מהיסוד, הוא פועל להפריד את הדת מהמדינה, מסלק את הסולטאן האחרון מאדמת תורכיה, מבטל את מוסד החליפות, סוגר בתי דין ובתי ספר דתיים, מנחיל חוקים אזרחיים מערבים, מפזר את מסדרי הדרווישים השונים, מחליף את השפה הרשמית מערבית לתורכית, מעניק שוויון זכויות לנשים ועוד. "הייד" מונה כמה סיבות שעזרו לאתא תורכ להעביר את הרפורמות שלו ללא התנגדות עזה: ראשית הניצחון במלחמת העצמאות והדיפת היוונים מאדמת תורכיה זאת לצד חתימת הסכם לוזאן אשר משיב לתורכיה לא רק את גבולותיה כפי שרצתה אלא גם את כבודה האבוד. שנית, העם התורכי כאומה של חיילים רגילים לציית ולא לערער על החלטות המנהיג. שלישית, תהליכי התמערבות וחילוניות הייתה להם מסורת בתורכיה ונוצרה כבר שכבה של אוכלוסיה עם מאפיינים תרבותיים מערביים חילוניים שסייעו בידו של אתא תורכ . רביעית, השינויים שאתא תורכ הנחיל נעשו בהדרגה ולא במכה אחת היה זה צעד שאפשר לאוכלוסיה לעכל אותם. חמישית, כשהייתה קמה כבר התנגדות אתא תורכ דאג למגר אותה ביד נוקשה כדוגמת המרד הכורדי בשנת 1925. "הייד" עומד על השינויים שעברה תורכיה לאחר מותו של אתא תורכ, המעבר ממשטר חד מפלגתי למשטר רב מפלגתי וההכנעות של המשטר ללחץ ההמון להחזיר מאפיינים דתיים לתורכיה הדבר בא לידי ביטוי בהחזרת לימודי דת לבתי ספר יסודיים, הקמת פקולטה לתיאולוגיה באונ' אנקרה ועוד. בבחירות מאי 1950 עלתה לשלטון המפלגה הדמוקרטית בראשותו של אדנן מנדרס אחד השינויים הבולטים שערכה היה התרת הקריאה לתפילה ע"י המואזין שתיערך בערבית ולא בתורכית.( מנדרס פירש איסור זה כמנוגד לחופש המצפון ולכן שינה זאת). בעשר שנות שלטונה של המפלגה הדמוקרטית התרחב החינוך הדתי, הוקמו עשרות מסגדים, עולים לרגל למכה קיבלו תמיכה פיננסית ועוד. שינוים אלה לצד ניסיון להחזיר את המשטר החד מפלגתי לתורכיה הובילו להפיכה שבוצעה בשנת 1961 ולהפלתה של המפלגה הדמוקרטית. החוקה שנוסחה נועדה להבטיח את צביונה החילוני של תורכיה לאפשר חופש דת אך כל זאת במסגרת מדינה חילונית. המונח "חילוניות" נתון לויכוח בתורכיה לדעת פרשנים רבים מונח זה לא מגלם בתוכו רדיפה או הוקעה של הדת. אתא תורכ לא ביקש לבטל את הדת בתורכיה אלא להוקיע את כוחה מן השלטון, יורשיו גם כן לא בקשו לבטל את הדת הם הקימו את המשרד לענייני דת שהיה קשור למשרד ר"מ ובאמצעותו פיקחו על הנעשה במסגדים. בתקו' האימפריה העות'מאנית מילאו אנשי הדת גם תפקידים ציבוריים מעבר לתפקידם הדתי ומוסדות הדת היו חלק בלתי נפרד משאר מוסדות השלטון, לאחר הקמת הרפובליקה התורכית מה שהשתנה היה השינוי הפוליטי בתפקידם של אנשי הדת. הפרדת הדת מהמדינה והפקעת סמכותם הפוליטית של אנשי הדת יצרו מתח מובנה במגזרים השונים של החברה התורכית. לאחר מלחמת העולם השנייה אנו רואים חזרה לאסלאם בתורכיה הדבר בא לידי ביטוי בהקמתם של מסגדים ובתי ספר imam-hatip אשר נועדו להכשיר אנשי דת ומטיפים שחסרונם היה מורגש. בתי ספר אלו הוקמו במימון משרד החינוך ובמימון פרטי והם היוו מענה לבתי הספר החילוניים. " הייד" רואה חשיבות רבה בבתי ספר אלו ותרומתם להתפתחות הדתית והתרבותית בעתידה של תורכיה, הם יוצרים דור חדש של משכילים אשר השכלתם נשענת יותר על חינוך אסלאמי מאשר חינוך מערבי, עד כמה תהא השפעתם חזקה ומה תהיה גישתם כלפי החילוניות וההתמערבות של תורכיה זוהי שאלה חיונית ואף מכרעת לגבי עתידה של תורכיה. האסלאם בתקו' המודרנית הגיב בדרכים שונות להתנגשות עם המאפיינים התרבותיים המערביים, לעיתים ע"י התנגדות עזה ולעיתים ע"י ביצוע רפורמות בקרבו ולנסות להתאימו לתקו' המודרנית. "הייד", מתאר ניסיון לבנות זהות תורכית חדשה שמתבססת על היסטוריה הקושרת את התורכים לעמים הקדומים של אנטוליה החיתים והשומרונים, המטרה בניסיון זה היה לבנות זהות טריטוריאלית, יצירת לאומיות הקשורה לשפה. אתא תורכ מנסה ליצור זהות לאומית על קשר שקודם לאסלאם המבוסס על תרבות תורכית אסיאתית החוזרת לשורשים לא ערביים. "הייד" מצביע על סממנים אסלאמיים העוטפים את תורכיה בעשרים השנים האחרונות, בניית מסגדים רבים, הקמת בתי ספר דתיים, רבים המבצעים את מצוות העלייה לרגל, נשים רבות ההולכות עם רעלה ועוד. כל אלה מדגשים את תחייתו של האסלאם בתורכיה ומצביע על כך שהרפורמות של אתא תורכ לא חלחלו לכלל המגזרים של החברה התורכית. המודעות הדתית והפוליטית הלכה וגדלה עם התחלפות המשטר מחד מפלגתי לרב מפלגתי וכתוצאה מההתפתחויות הכלכליות. הלאומיות והמערביות שני עמודי התווך במהפכתו של אתא תורכ לא הצליחו למלא את הואקום שנוצר לאחר הפרדת הדת מהמדינה. שום מדינה מוסלמית לא עברה שינויים מרחיקי לכת כמו תורכיה בכדי להתקרב למערב, דרכה של תורכיה בתהליך זה עוד ארוכה יש כאלה שבכדי להתקבל למערב יוסיפו לצעוד בדרך של התמערבות וחילוניות, וישנם כאלה שיפנו לעברה המוסלמי המפואר במידה ותורכיה לא תתקבל בזרועות פתוחות ע"י מדינות המערב. "הייד" מזהה במאמרו את האיום שבתכנים מוסלמים שצצים בתורכיה לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא מתאר את תחייתו של האסלאם בתורכיה עם המעבר ממשטר חד מפלגתי לרב מפלגתי, תכנים מוסלמים חוזרים לסדר היום בתורכיה כגון: הקמתם של בתי ספר דתיים שיוצרים מעמד חדש של משכילים המתחנכים על ערכי האסלאם, בנייה מאסיבית של מסגדים , החזרת קריאת המואזין לתפילה לערבית, כל זה ועוד עלולים להוות סכנה לפוליטיקה ולחברה בתורכיה בעתיד.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית