FANDOM


"הבדווי" – קטגוריה ניתוחית או תבנית אידיאולוגית?עריכה

• המונח "בדווים מצוי בשימוש בקרב היסטוריונים ואתנוגרפים והוא מתייחס לאוכלוסיות דוברות-ערבית המבוססות על רעיית בע"ח בשטחיהן למחייתן. עם זאת, המונח הזה הינו בעל חשיבות מעבר להתמחות הכלכלית, לגיאוגרפיה, למיקום או להתאמת האנשים לשטח. לחברות בדווים ישנם גם מאפיינים משותפים פוליטיים, דתיים וערכיים. • מקובל על חוקרים ערביים ומערביים כי הבדווים הינם נצרים לשושלות ערביות המתבססים על מרעה למחייתם. החברה הבדווית הינה שוויונית בבסיסה, אך גם תחרותית (תחרות בין בתי-אב על מעט אדמות המרעה הקיימות). ניידותה ופראותה של החברה הבדווית מאפשרות לה לפשוט על אוכלוסיות מיושבות ועשירות ולחמוק מידי החוק. האתוס הבדווי מקדש נדיבות, עצמאות, אומץ-לב וקשיחות. החברה הבדווית מקדשת גם את תורתה המסורתית על-פני הלימודים הפורמאליים. • ישנם חוקרים המודים כי אין חברות בדוויות התואמות לחלוטין את המודל הנ"ל (דוגמה של ה"בדווים" של מצרים שהינם נצר לאבות ברברים שאינם ערביים!). בגלל ההבדל בין המודל הנ"ל לבין המציאות, טוען Eickelman כי השאלה הנכונה בעיניו איננה "מיהו בדווי?" אלא "מי מכנה איזו קבוצה כבדווית ולמה?". • אם איקלמן אכן צודק, אזי ניסיונם של חוקרים למצוא מכנה משותף בין קבוצות הטוענות להיותן "בדוויות" הוא מיותר, כיוון שלמעט השפה הערבית והטענה להיותם בדווים, אין לקבוצות הללו כלום במשותף. טענה לזהות בדווית איננה מבדילה חברות הטוענות לזהות כזו מחברות "עירוניות" או "חקלאיות", אלא רק מטשטשת את קווי הדמיון אשר ייתכן כי יש לכל הקבוצות. • המונח "בדווי", למרות שהשתרש בשפתנו כמונח יומיומי, הינו בעל משמעויות אחרות. Young טוען כי למונח עצמו אין שום משמעות בפועל וכי לא נעשו מאמצים להעניק לו הגדרה תיאורטית.

ה"בדווי" בספרות המדעית הערביתעריכה

• השם بدوي בערבית קשור מבחינה שורשית אל המילה بادية – אזור בעל צמחייה עונתית אך ללא התיישבות של בני-אדם. זהו לא תיאור של מקום ספציפי אלא של אופי של אזור כללי. המקום היחיד ששמו בערבית כולל את המילה بادية הוא אזור "המדבר הסורי" (بادية الشأم). לפיכך ישנו קשר אסוציאטיבי-לשוני חזק בין המילה "בדווי" לבין המדבר הסורי. יש המייחסים את הבדווים לסוגי מדבר אחרים – השממה (الخلاء) או מדבריות דלילי-צמחייה (صحراء). המילונאים הערבים מתייחסים אל הבדווי כאל אדם הגר מחוץ לאזורי התיישבות-קבע, באחד מן הסוגים של המדבריות. אין שום התחייבות בהגדרות הללו כי הבדווים הינם נוודים-רועים (Pastoral Nomads). בערבית, המונח לנוודים רועים הוא ייחודי והוא البدو الرُحال. • המילה بدو הינה מילה נרדפת ע"פ המילונים הערביים למילים أعراب ו-عُربان. ההבדל בין "ערבים בדווים" (أعراب/عُربان) לערבים "לא-בדווים" (عرب) הוא במיקומם של הראשונים מחוץ לעיר וייחוסם האציל. הקוראן מכנה את יושבי המדבר أعراب ולא بدو וראה בהם קטגוריה חברתית כאשר השורש بدو משמש לתיאור של שטח. עצם הישיבה במדבר איננה הופכת ערבי לבדווי! הקוראן מביע יחס הוגן לנוודים – מגנה את חלקם כמנוגדים לדת אך אומר שחלקם הם בעלי רמה דתית גבוהה מאוד. למרות זאת, מוסלמים רבים חושבים כי הקוראן מדנה את הנוודוּת. • בעבור הכותבים הערביים, המונח بدو איננו ריק מתוכן, אך עם זאת, טוען Young כי פירושיו הרבים של המונח אינם מאפשרים לייחס אותו לאבחנה סוציולוגית אחת בלבד. כל המונחים הערביים המתארים נוודים (أعراب, عُربان, عرب, بدو) מתורגמים לאנגלית כ"בדווי" בלבד ולהם משמעויות רבות בכתיבה הערבית – מוצא ערבי טהור, שפה ערבית וישיבה באחד מסוגי המדבריות. פירוש המילה بدو תלויה במשמעות המילים האחרות שהינם משתנות גם כן ולכן משמעותה נזילה.

ה"בדווי" בכתיבה האקדמית באנגליתעריכה

• המילה האנגלית "בדווי" מקורה בצורת ריבוי דומה מצרפתית המבוססת על צורת הריבוי בערבית המדוברת – بدويين ואשר הושאלה במהלך מסעות הצלב. • המילה נזכרת שוב בחיבור של אפרים פגיט (Ephraim Pagitt), Christianographie משנת 1636, שבה הוא מכנה שבטים נוצריים בעבר-הירדן כ"בדווים". השבטים הללו התמעטו בעקבות מסעות הצלב ובעקבות מגפות ואסונות שניחתו עליהם וגלו מרצון במאה-17. הנדידה הזו, בשילוב עם אורח החיים החקלאי גרמו אולי לפגיט לקרוא לשבטים הללו "בדווים". • אנתרופולוגית בת -זמננו (L. Jakubowska) משתמשת בכינוי "בדווים" ע"מ לכרוך יחד את מערכת הערכים והכבוד של הבדווים, את המסורות האתיות של הערבים ואת המוסדות החוקיים במזה"ת. היא מתארת את הבדווים כמשמרי הערכים הערבים הנעלים – כבוד, טוהר, אומץ, נדיבות, עצמאות ויושר – ומכלילה וטוענת כי ההתנהגות שהיא גילתה אצל ה"בדווים" בנגב יכולה לאפיין בדווים בכל מקום במזה"ת.

ה"בדווי" כקטגוריה אתנולוגיתעריכה

• אתנוגרפים אחרים השתמשו בזהירות במונח "בדווים" לתיאור אוכלוסיות של "נוודים-רועים דוברי-ערבית".והם לא הכלילו את התנהגותן של הקבוצות אותן חקרו לכלל אוכלוסיות הנוודים (למעט הדוגמה של יוסף גינת שטוען כי הוא מצא דפוסים מקבילים של נקמת דם בין אוכלוסיית הבדווים בישראל ובמדינות ערב האחרות. גינת מכליל תחת ההגדרה "בדווים" גם חברה ( בשם קלעיה) שאינה מכנה עצמה כנוודית אך עוסקת ברעייה וספגה מנהגים משכניה ה"בדווים". הדוגמה של גינת מוכיחה כי אין הבדלים בין אוכלוסיות של נוודים וחקלאים בפרנסה ובעקרונות המשפט. גינת לא מתייחס לכך ומתייחס אל הקלעיה כאל בדווים ממוצא חקלאי. • אנתרופולוגים אחרים טוענים כי החלוקה המסורתית של הערבים לנוודים, חקלאים ועירוניים היא חסרת משמעות כיום כאשר האוכלוסייה כולה הופכת בהדרגה לעירונית. לטענתו של Young, החלוקה הזו תמיד הייתה אידיאולוגית-פנימית והפריעה להבנתם הנכונה של אירועים היסטוריים. • הביקורת של Young את המונח "בדווי" דומה לוויכוח שנסוב במחקר סביב הגדרת ה,שבט". חוקר בשם Elman Service, טען כי השבט הוא ארגון פוליטי סמוי אשר נכנס לפעולה אד-הוק, כשבראשו מנהיגים מוסכמים, וחוזר לרגיעה בתום הפעילות המשותפת. ההגדרה הזו לא הייתה מקובלת על כלל החוקרים והיו שיצאו נגדה. • גם המונח "חקלאי" (Peasant) עבר תהליך דומה של הגדרה עם פרסום מחקרו של שיאנוב (Chayanov) על כלכלתם של חקלאים. הרגשתו הייתה כי לא ניתן להשליך הגדרות עתיקות על החקלאים בני זמנו ברוסיה. ההגדרה הישנה נתפסה בעיניו של שיאנוב כקפיטליסטית והוא יצר במקומה הגדרה חדשה – "חקלאי" הוא יצרן סחורה חקלאית לא-קפיטליסטי שנסמך על עבודה של משפחתו, לא שילם משכורות ולא ניסה להביא את רווחיו למקסימום. הגדרה זו, בין טובה ובין לא, שינתה את תפיסת ה"חקלאי".וקידמה את ההבנה בתחום. • לא נעשו לעומת זאת, שום ניסיונות להגדיר מחדש את המונח "בדווי" ולפיכך המונח נותר להגדרה מעשית, בין אם ע"י חוקרים ובין אם ע"י יושבי המזה"ת עצמם.

"בדווים" כסמנים של זהויות מנוגדותעריכה

• בירדן, המונח "בדווי" תמיד טעון במשמעות אידיאולוגית והוא מסמל את המאבק על הזהות החברתית, על המעמד ועל הערכים. ישנם שבטים ירדנים שהצליחו לזכות בהכרה כ"בדווים מקוריים" וחלק עדיין מנסים. הנקודה החשובה היא לא אם טענות השבטים נכונות אלא מדוע הם נוצרו?

"בדווים" בדיון הלאומי בירדןעריכה

• שבטים בדווים היו חלק מן השיח הלאומי הירדני ומן המאבק הירדני לעצמאות מאז הצטרפות שבט חויטאת אל ההאשמים בשנת 1917. לשבטים הירדנים היה מקום של כבוד בבנייתה של ירדן והערכים הבדווים משמשים עד היום כאות ומופת לערכים הירדנים האידיאליים. ירדני הטוען להיותו "בדווי" טוען לחלק משמעותי ביצירתה של ירדן. • עם זאת, קיימת גם גישה שלילית כלפי נוודים "בדווים" בירדן, בעיקר בגלל תחרות כלל-ערבית, המעלה גבורה בדווית במקומות אחרים ולא בירדן. הלאומיות הערבית שמה את השבטים הבדווים בצד האויב (למעט עמידתם עם השריף חסין במרד הערבי!). הכתיבה הערבית לא חיפשה את הסיבות להתנהגות הנוודית ועשתה הכללה על כלל הנוודים במקום לחקור את הסיבות להתנהגותם.

שימוש במונח "בדווים" כמקור משתנה •

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית